הבדלים בין גרסאות בדף "רמב"ן"

נוספו 30 בתים ,  לפני 11 חודשים
מ
הגהה
(קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים)
מ (הגהה)
עוד בצעירותו חיבר הרמב"ן פירוש ל[[ספר איוב]].<!-- ??? -->{{מקור}} מאוחר יותר, עדיין בהיותו בספרד<!-- בתאריך לא ידוע -->, חיבר את פירושו המפורסם ל[[חמשה חומשי תורה]]. כמו כן חיבר הרמב"ן פירושים גם לספר שיר השירים<!-- למה לא כולם מזכירים את זה?? --> ול{{תנ"ך|ישעיהו|נג}}.
 
עם עלותו ל[[ארץ ישראל]] ערך הרמב"ן תיקונים לפירושו, בהם שינה, הוסיף ואף מחק קטעים מהמהדורה הראשונה של חיבורו. זאת בעקבות חשיפתו לחיבורים נוספים או בעקבות התרשמותו מה[[גאוגרפיה של ארץ ישראל]] או ממצאים שנתגלו לעיניו.{{הערה|למשל, מטבע מתקופת בית שני שנתגלה לעיניו, או היווכחותו שקבר רחל ממוקם ממש סמוך ליישוב בית לחם. ראו: {{JSTOR|דוד שניאור|תוספות ותיקוני נוסח גאוגרפיים בפירוש רמב"ן לתורה|23979181|שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום|כ"ג (תשע"ד 2014), עמ'עמודים 263–277 }}}} רשימה של 134 מתיקוניו נשלחה לספרד ושולבה בכתבי היד של החיבורים כמו במהדורות הדפוס יחד עם רשימת תיקונים לא מתועדת (ידוע על לפחות 140 תיקונים נוספים).
 
פירושו המונומנטלי ל[[תורה]] התפרסם מאוד. הפירוש מתאפיין באריכות ביחס לחכמי תקופתו. לשם השוואה, במקום בו [[רשב"ם]], נכדו של [[רש"י]], כותב חצי שורה של פירוש על פסוק, רמב"ן מסוגל להאריך עד כדי שניים ושלושה עמודים.
יחסו של רמב"ן לרש"י הוא יחס של כבוד. לחריפותו של אבן עזרא מתייחס רמב"ן בביקורתיות: "תוכחת מגולה ואהבה מסותרה" (לשון רמב"ן בהקדמתו לפירושו לתורה). את פרשנותו הפילוסופית של הרמב"ם מבקר רמב"ן, לעיתים תוך שימוש ביסודות הקבלה.
 
הרמב"ן היה הראשון מבין פרשני המקרא היהודיים שהביא בביאורו לתורה את ארבעת הרבדים של פירוש התורה על דרך ה[[פרד"ס]]. ארבעת רבדים אלה, מקורם בחז"ל במדרש ה[[אגדה (יהדות)|אגדה]] וה[[מדרשי הלכה|הלכה]], אך החל מן המאה הראשונה הייתה נהוגה בעיקר בפרשנות המקרא ה[[נצרות|נוצרית]].{{הערה|1=ע' פונקנשטיין, פרשנותו הטיפולוגית של הרמב"ן, ציון 45 (תש"ם), עמ'עמודים 35-59; ר' בן מאיר, מעשה אבות סימן לבנים- אינטרפרטציות היסטוריות בפירוש הרמב"ן לתורה, עיוני מקרא ופרשנות, ח', עמ'עמודים 547-551.}} דרך זו הבחינה בין "ארבעה הגיונות לכתוב", או '''quattuor sensus scripturae''':
* '''litteraliter''' - הפשט, הפירוש המילולי, וכלשונו ודרכו של הרמב"ן, "פשוטו של מקרא". בדרך זו, מבאר הרמב"ן את פשט מילות הכתוב על דרך ההסבר הפילוסופי-פיזיקלי.
* '''anagogice''' - רמז, פרשנות טיפולוגית, דהיינו פרשנות שאינה מקישה מכתוב אחד על משנהו, אלא ממאורע אחד על מאורע אחר. וכלשון הרמב"ן: "כל מה שאירע לאבות סימן לבנים וכולם באים ללמד על העתיד". כך למשל רואה הרמב"ן את ששת ימי הבריאה כרמז לכל המאורעות העתידים לבוא.
* '''allegorice''' - דרש, פרשנות [[אלגוריה|אלגורית]], בדרך זו מבאר הרמב"ן את דרך ההשגחה האלוהית לאורך ההיסטוריה.
* '''mystice''' - סוד, ובלשון הרמב"ן "על דרך האמת", או "דרך האמת לאמיתו" בדרך זו מבאר הרמב"ן את הפסוקים בדרך הקבלה, דהיינו, הוא רואה את המקרא כחלק של, ורמז על הנהגת האל והיחסים השונים בין הספירות.
 
===פירושיו לתלמוד===
===השגות הרמב"ן===
מאפיין חשוב בדמותו של הרמב"ן משתקף בספרות רחבה המוקדשת להגנת המסורת הספרדית מפני "התקפות" [[ראשונים]] על מייסדי מסורת זו, [[גאוני בבל]] וראשוני חכמי ספרד, רבותיו של הרמב"ן. הערך של שימור המסורת טמוע היטב בכתבים הללו וגם בהם גלומות ידיעותיו הרחבות וניתוחו המדויק. אלו הם כמה מכתביו המשתייכים לסוגה ספרותית זו:
* '''ספר מלחמות השם''' - תשובות להשגות [[רז"ה|רבי זרחיה הלוי]], "בעל המאור", על הלכות ה[[רי"ף]]. הללו נדפסו בדפי הרי"ף עצמם.
* '''ספר הזכות''' - תשובות להשגות [[אברהם בן דוד מפושקירה|הראב"ד]] על הלכות הרי"ף. גם אלו נדפסו עם הרי"ף.
* '''השגות הרמב"ן על [[ספר המצוות לרמב"ם]]''' - בשורשים לספר המצוות מעלה ה[[רמב"ם]] יסודות ליצירת מניין המצוות ומעלה לא אחת טענות כנגד ספרו של [[ר' שמעון קיירא]], [[הלכות גדולות]], שעוסק במצוות ובמניינם. הרמב"ן בהשגותיו מגיב על רוב טענותיו של הרמב"ם ואף מבקר את מניין המצוות שלו. ראו ערך מורחב: [[מניין המצוות על פי הרמב"ן]].
* '''השגות הרמב"ן לספר הצבא''' לר' [[זרחיה הלוי]] (רז"ה).
* '''השגות הרמב"ן על הלכות לולב ל[[אברהם בן דוד מפושקירה|הראב"ד]]''' - המתייחס לפסקים של הרי"ף.
 
===תורת האדם===
 
===אמונה וביטחון===
ספר המיוחס לרמב"ן, על ענייני מוסר ואמונה. יצא לאור מחדש עם הוספות מכתב יד בספר "כתבי הרמב"ן" בהוצאת [[מוסד הרב קוק]]. [[גרשם שלום]] טוען שזה ייחוס מוטעה ושאת הספר כתב ר' [[יעקב בן ששת]] מחבר הספר '''משיב דברים נכוחים''', ממקובלי גירונה.{{הערה|גרשם שלום, הקבלה בגירונה. עמ'עמוד 60}}
 
===ספר גימטריאות===
בפירוש הרמב"ן את {{תנ"ך|ישעיהו|נג|ללא=ספר}} ב[[ישעיהו]] המדבר על "עבד ה'", אותו מפרשים הנוצרים (כגון [[איזידור מסיביליה]]) כמתייחס לישו, ניכרת התנגדותו לפירוש זה. גם בפירושו לתורה שתל רמב"ן רמזי ביקורת - לעיתים עבים - כנגד הנוצרים ושלטונם המדכא.
 
הדפסה ראשונה של הוויכוח נעשתה בשנת 1681 על ידי ווגנזייל, בצירוף תרגום ל[[לטינית|רומית]]. מהדורה עדכנית בעריכתו של הרב [[חיים דוב שעוועל]] נמצאת בכתבי רמב"ן, חלק א', עמ'עמודים רצט-שכ, הוצאת [[מוסד הרב קוק]].
 
בשבת שלאחר הפסקת הוויכוח, דרש הרמב"ן בבית הכנסת הגדול בברצלונה ב[[פרשת ואתחנן]] דרשה גדולה בשבח ומעלת התורה. הדרשה נקראת דרשת '''תורת ה' תמימה'''.{{הערה|ראו: [[אפרים קופפר]], "תשלום דרשת הרמב"ן 'תורת ה' תמימה'", [[תרביץ]] מ, עמוד 64, ובפרט הערה 10}}
אהבתו של רמב"ן ל[[ארץ ישראל]] לא ידעה גבול, ובשונה מרבנים אחרים בני תקופתו, הוא הצליח לחיות בארץ ישראל מספר שנים ולעסוק בכינון היישוב היהודי בה. רמב"ן כתב שירים רבים על ארץ ישראל, וגם בפירושו הוא מרבה לשבחה. הרמב"ן כתב על כישלונן של מעצמות העולם השונות בזמנו, הכוחות הנוצרים [[מסעי הצלב|הצלבנים]] מחד והשושלות ה[[אסלאם|מוסלמיות]] מאידך, להתמיד בשליטתן על ארץ ישראל:
 
{{ציטוט|תוכן=היא בשורה טובה בכל הגלויות שאין ארצנו מקבלת את אויבינו. וגם זו ראיה גדולה והבטחה לנו, כי לא תמצא בכל הישוב ארץ אשר היא טובה ורחבה ואשר היתה נושבת מעולם והיא חרבה כמוה. כי מאז יצאנו ממנה לא קבלה אומה או לשון. וכולם משתדלים להושיבה, ואין לאל בידם.{{הערה|פירוש הרמב"ן לתורה, ויקרא, כו, טז.}}{{הערה|יהושע פראוור, תולדות היהודים בממלכת הצלבנים, הוצאת יד בן צבי, 2000, עמ'עמודים 166-167.166–167}}}}
 
הרמב"ן ראה את יישוב ארץ ישראל כ[[מצוות עשה]] בכל עת. {{ציטוט|תוכן='וירשתם אותה וישבתם בה' (דברים יא לא),... בזכות שתירש תשב. ואל תשתבש ותאמר כי המצווה היא המצווה במלחמת שבע עממים שנצטונו לאבדם... אין הדבר כן, שאנו נצטוינו להרוג האומות ההם בהלחמם עמנו, ואם רצו להשלים נשלים עמהם, ונעזבם בתנאים ידועים, אבל הארץ לא נניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות.{{הערה|שם, עמ'עמוד 166.}}}}
 
בהתבסס על מדרש חז"ל ב[[ספרי]], סבור הרמב"ן שעיקר כוונת התורה בציווי ה[[מצוות]] הייתה שיקיימו אותן [[עם ישראל]] בשבתו בארץ ישראל. בתקופת ה[[גלות]] ומחוץ לארץ ישראל נובע חיוב המצוות רק כהכנה וכ"ציוּן" לקראת קיומן בשלמות בארץ ישראל: {{ציטוט|תוכן=והנה הכתוב שאמר (דברים יא יז) ואבדתם מהרה ושמתם את דברי וגו', אינו מחייב בגלות אלא בחובת הגוף כתפילין ומזוזות, ופרשו בהן כדי שלא יהו חדשים עלינו כשנחזור לארץ כי עיקר כל המצוות ליושבים בארץ ה'...".{{הערה|פירוש הרמב"ן לתורה, ויקרא, יח, כה}}}}
 
רמב"ן הגיע לארץ ישראל בשנת ה'כז (1267), כנראה דרך [[נמל עכו]]. ישנם חוקרים התולים את עלייתו של רמב"ן לארץ בתוצאות הוויכוח הפומבי עם הנוצרים ובלחץ ה[[אפיפיור]] [[קלמנס הרביעי]], אולם אחרים העירו למניע אותו מציין רמב"ן במפורש בסוף דרשתו הידועה לראש השנה, אהבתו לארץ ישראל: "וזה מה שהוציאני מארצי וטלטלני ממקומי, עזבתי את ביתי נטשתי את נחלתי, נעשיתי כעורב על בני, אכזרי על בנותי לפי שרצוני להיות טלטול נשמתי בחיק אמי". מעכו נסע לירושלים והוא תיאר את מצבה העגום של ירושלים, בה ארגן קהילה ובנה [[בית כנסת]]. ב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]] של העיר העתיקה בירושלים ישנו [[בית כנסת הרמב"ן|בית כנסת המיוחס לרמב"ן]], אך ייחוס זה הוא מאוחר (ראשית [[המאה ה-16]]),{{הערה|ב'ספר יחוס אבות', שנכתב ב-[[1537]]}} ונראה שמדובר בבית הכנסת אותו תיאר רבי [[עובדיה מברטנורא]] בשנת 1488. [[אלחנן ריינר]] סבור שבית הכנסת עליו דיבר הרמב"ן היה בהכרח בתוך השכונה היהודית, שנמצאה ב[[הר ציון]] שמחוץ לחומה של ימינו, כנראה בקרבת [[כנסיית הדורמיציון]].{{הערה|ראו ''הקהילה
היהודית בארץ ישראל בתקופה הממלוכית'', ההיסטוריה של ארץ ישראל, ז, ירושלים תשמ"א, עמ'79-81עמודים 79–81}} בביקורו באזור ירושלים הלך גם לחברון ועבר דרך קבר רחל. לאחר מכן חזר רמב"ן ל[[עכו]], שם מסר את "דרשת ראש השנה" ב-[[1269]], ומשם לא ידוע לאן המשיך.
 
===מקום קבורתו===
מסורות שונות מייחסות את מקום קבורתו ל[[ירושלים]] (ב[[כפר השילוח]] ב[[קבר עובדיה מברטנורא|מערת רבי עובדיה מברטנורא]]{{הערה| ספר 'קורא הדורות' (מהדורת ברלין, דף יט, א): "אמרו לי תושבי העיר, שיש קבלה בידם מן הזקנים כי... קבורים שם שלשה גדולי עולם והם הרמב"ן והמרדכי ורבינו עובדיא מברטנורא. וכן שם כ"ד, א. סמוך ל[[קבר שמעון הצדיק]] ישנה מערה המכונה "מערת הרמב"ן", אך היא אינה מיוחסת למקום קבורתו אלא למקום לימודו.}}), ל[[חיפה]], ל[[חברון]] (שבה על פי מכתבו תיכנן להיקבר), ולעכו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36020&st=&pgnum=223 ראו כאן] בהרחבה. וכן [http://www.zadikim.org/index.asp?catID=17376&siteLang=3 כאן], באתר "אהלי צדיקים".}} אם כי מסורות אלו מאוחרות, העדות הקדומה ביותר למקום קבורתו היא של תלמידו המספר שהוא קבור בחיפה בתחתית הר [[הכרמל]],{{הערה|כך בחיבור של תלמיד הרמב"ן [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36832&st=&pgnum=82 "תוצאות ארץ ישראל", בתוך "מסעות ארץ ישראל"], - ראו [[יהושע פראוור]], '''תולדות היהודים בממלכת הצלבנים''', עמ' 229.{{ש}}אגודת 'אהלי צדיקים' איתרה בשולי [[בית העלמין היהודי הישן של חיפה]] מערת קבורה ובה מספר קברים, ולטענתה קבורים בה [[רבי אבדימי דמן חיפה]], הרמב"ן, רבי [[יחיאל מפריז]] ורבי [[שמשון משאנץ]]. אחרים מפקפקים בטענתם.}} [[חותם|חותמו]] האישי של הרמב"ן התגלה בשנת [[1972]] ב[[תל כיסון]], בדרומה של עכו, והכיתוב עליו הוא: 'משה בר נחמן ננ (נוח נפש) גירונדי חזק'.{{הערה|י' שחר, חותמו האישי של הרמב"ן, בתוך ''פרקים בתולדות ירושלים בימי הביניים', עמ'עמודים 147-137137–147}}
 
==תלמידיו==
 
==לקריאה נוספת==
* [[ח"ד שעוועל]], '''רבינו משה בן נחמן''', [[מוסד הרב קוק]], ירושלים תשכ"ז
* [[עמוס פונקנשטיין]], '''סגנונות בפרשנות המקרא בימי הביניים''', סדרת [[האוניברסיטה המשודרת]], [[הוצאת משרד הביטחון]]
* הרב [[ישראל ליפל]], '''מבוא לפירוש הרמב"ן ומאורעות חייו''', [[עוז והדר]], בית שמש, תשס"ט
* [[חביבה פדיה]], '''הרמב"ן: התעלות: זמן מחזורי וטקסט קדוש''', הוצאת [[עם עובד]], תל אביב, תשס"ג
* [[חביבה פדיה]], "ציור ותמונה בפרשנות הקבלית של הרמב"ן", '''מחניים''' 6 (תשנ"ד), עמ' 114 -עמודים 123114–123
* [[חביבה פדיה]], "ארץ-של-רוח וארץ-ממש: ר' עזרא, ר' עזריאל והרמב"ן", בתוך: '''ארץ-ישראל בהגות היהודית בימי הביניים''', [[יד יצחק בן צבי]], תשנ"א, עמ' 233 -עמודים 289233–289
* [[משה הלברטל]], '''על דרך האמת - הרמב"ן ויצירתה של מסורת''', [[מכון הרטמן]], ירושלים, תשס"ו
* [[בנימין זאב קדר]], (עורך), צבי ברס (עורך משנה), '''"פרקים בתולדות ירושלים בימי הביניים"''', [[הוצאת יד יצחק בן-צבי]], ירושלים, תשל"ט, 1978, פרק 6 : מחבר, בנימין זאב קדר, '''יהודי ירושלים, 1267-1187, וחלקו של הרמב"ן בשיקום קהילתם''', עמודים 112–121.
* [[יוסף עופר (חוקר תנ"ך)|יוסף עופר]] ויהונתן יעקבס, '''תוספות רמב"ן לפירושו לתורה שנכתבו בארץ ישראל''', הוצאת מכללת הרצוג והאיגוד למדעי היהדות, ירושלים, תשע"ג
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=רמב"ן|ויקיטקסט=:קטגוריה:רמב"ן|שם ויקיטקסט=כתבי הרמב"ן|ויקימילון=רמב"ן}}
* {{אוצר ישראל|ו|313|משה בן נחמן|עמודים=303–304}}
* {{גדולי ישראל|ד|65|עמודים=1139-1127}}
* {{אנצ דעת|1001}}
* {{לקס לתי|747}}
* {{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=10573|שם=יצחק אונא|שם היצירה=הרמב"ן, חייו ופעולתו}}
 
===כתבי הרמב"ן===
* {{הספרייה הדיגיטלית||פירושי התורה / לרבינו הרב ר' משה ב"ר נחמן זלה"ה גירונדי|bk001323853|רומא ר"ל בערך}} {{כ}}
* {{דעת||daat/tanach/parshanut/ramban.htm|פירוש הרמב"ן לתורה}}
* [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=137 שיר השירים] עם פירוש [[הרוקח]] ורמב"ן
* {{היברובוקס||אגרת הקודש לרמב"ן|23698}} {{PDF}} [http://atarvatar.zzl.org/Download/KodeshRamban.doc אגרת הקודש בקובץ טקסט]
* {{ויקיטקסט|אגרת הרמב"ן לרבני צרפת}}, באתר ויקיטקסט.
* {{HebrewBooks|משה בן נחמן, 1194-1270|תורת ה׳ תמימה|44085|{{כ}}ווינא תרל"ג|עמוד=}}
 
===מאמרים===
* {{רמב"י נושא|משה בן נחמן רמבן|Nahmanides|רשימה=כן}}
* {{דעת|מזל דורי|daat/kitveyet/hagigey/perush1-2.htm|פירוש להקדמת הרמב"ן לבראשית }}
* {{פעמים|שלם יהלום|רבי משה הדרשן ואגדת פרובנס במשנת הרמב"ן|94-5.7|94-5, חורף-אביב תשס"ג}}
* [http://www.safelines.com/kahana/SubCat.asp?kod_subject=2000&kod_subjectm=2001 א"י וגאולה במשנת הרמב"ן] - [[שמואל זנוויל כהנא|ש"ז כהנא]]
* משה יהודה רוזנווסר, [http://www.shaalvim.co.il/pub/maayan2/07-b-2%2019-32.pdf פירוש הרמב"ן על התורה לאור העימות עם הנצרות ], '''[[המעין (כתב עת)|המעין]]''' טבת תשס"ז, {{המעין|הנ"ל|תגובת הרמב"ן בפירושו לתורה לטענה הנוצרית 'אנו ישראל'|176|ניסן תשס"ח}}
* [http://www.tora.us.fm/tnk1/klli/mdrjim/rmbn.html מאמרים על פירושי הרמב"ן באתר הניווט בתנ"ך]
* {{הארץ|בן-ציון פישלר|של מי הילד הזה?|1.876133|15 באפריל 2003, מחקר על הסיפור הנודע בבן הרמב"ן}}
* יוסי אראל, [https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/erel.pdf פרשנות פשט למקרא והלכה פסוקה בעבודתו של הרמב"ן], '''JSIJ'''{{כ}} 8, 2009
* {{JSIJ|מלכה שנוולד|רציפות הסיפור והזמן בפירוש הרמב"ן לתורה|14|shenvald|2018}}
* {{JSIJ|עודד ישראלי|בעקבות יצירתו התלמודית של רמב"ן: בחינה ביו-ביבליוגרפית|16|yisraeli|2019}}
 
==הערות שוליים==
{{פרשני התלמוד בימי הביניים - ספרד}}{{ראשונים}}
{{ראשוני המקובלים}}
 
{{בקרת זהויות}}
 
[[קטגוריה:נפטרים ב-1270]]
[[קטגוריה:ילידי 1194]]
 
[[קטגוריה:רמב"ן|*]]
[[קטגוריה:רבנים: ראשונים]]