דייוויד לין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 11:
הוא ערך 25 סרטים בטרם ביים את סרטו הראשון, "[[בו אנו משרתים]]" (In Which We Serve), ביחד עם [[נואל קווארד]]. היה זה סרט מלחמתי על [[מלחמת העולם השנייה]] שקיבל מועמדות ל[[פרס האוסקר]] לסרט הטוב ביותר. שנתיים אחר כך ביים סאגה קולנועית בשם "הגזע המאושר" שהתבססה על מחזה של נואל קווארד, וכמו סרטו הראשון, גם סרט זה עסק במלחמת העולם השנייה. בהמשך ביים עוד שני סרטים על פי מחזות של נואל קווארד, וכמו כן שני סרטים על פי ספריו של [[צ'ארלס דיקנס]], "[[תקוות גדולות (סרט, 1946)|תקוות גדולות]]" ו"[[אוליבר טוויסט (סרט, 1948)| אוליבר טוויסט]]", אשר זכו להצלחה רבה. על סרטו הרביעי "[[פגישה מקרית]]" ("Brief Encounter") משנת [[1945]], קיבל מועמדות ראשונה, מתוך שבע, לפרס האוסקר על בימוי.
 
בשנת [[1955]] ביים את הדרמה הרומנטית "ימי קיץ" בכיכובה של [[קתרין הפבורן]], שצולם כולו ב[[וונציה]]. הסרט, שזכה להצלחה קופתית רבה, הביא את לין לביים סרטים [[שוברי קופות]] ורבי תקציב. כששלושת הסרטים שביים מאז, "[[הגשר על הנהר קוואי]]", "[[לורנס איש ערב (סרט)|לורנס איש ערב]]" ו"[[דוקטור ז'יוואגו (סרט)|ד"ר ז'יוואגו]]" זיכו אותו בשני פרסי אוסקר ושלל פרסים אחרים, וכמו כן זכו להצלחה חובקת עולם. לאחר מכן ביים את הדרמה [[בתו של ריאן]], שעסקה ב[[מלחמת העולם הראשונה]] ומאז לא ביים אף [[סרט קולנוע]] במשך 14 שנים, עד שב-[[1984]] יצא לאקרנים שירת הברבור שלו, "[[המעבר להודו]]", על פי ספרו של [[א.מ. פורסטר]], במין ניסיון לשחזר את ימיו הגדולים בסוף [[שנות החמישים]] וראשית [[שנות השישים]]. הביקורות התלהבו, והסרט גרף 11 מועמדויות לאוסקר, אולם לא זכה בקטגוריות החשובות. באותה שנה קיבל את תואר האבירות מ[[אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת|מלכת בריטניה]]. הוא החל לעבוד על [[עיבוד קולנועי]] לספרו של [[ג'וזף קונרד]], "נוסטרומו", אולם מחלת הסרטן הכריעה אותו והוא נפטר בגיל 83. "נוסטרומו" הפכה לבסוף למיני סדרה של ה-[[BBC]].
 
==קישורים חיצוניים==