ארץ ישראל בעת העתיקה – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Residential chalcolithic cave.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מערת מגורים משוחזרת מהתקופה הכלקוליטית, [[מרכז ג'ו אלון]], הנגב]]

 

 

בארץ ישראל נמצאו מאות אתרים מהתקופה זו. ההתיישבות הייתה בעלת אופי חקלאי. בכל יישוב התגוררה אוכלוסייה קטנה שמנתה עשרות עד מאות אנשים. החקלאות של היישובים התבססה על [[חיטה]] [[שעורה תרבותית|שעורה]] ו[[קטניות]]. בנוסף לראשונה בארץ טיפחו התושבים מינים מתורבתים של [[עץ פרי|עצי פרי]] כגון: [[תמר (עץ)|תמר]], [[זית אירופי|זית]] ו[[רימון מצוי|רימון]]. ענף כלכלי נוסף שהיה נפוץ בתקופה זו היה טיפוח עדרי כבשים, עיזים בקר וחזירים. הצאן שימש גם כמקור לצמר וחלב. עדות לכך הם [[מחבצה כלקוליתית|המחבצות]] העשויות [[חרס]] ששימשו להכנת מוצרי חלב ופיסלוני החיות. התושבים השתמשו בחמור ובפרה כבהמות משא. לראשונה התמחו אנשים בארץ בכרייה ועיבוד [[נחושת]]. במקביל התפתחה רשת מסחרית שהעבירה חומרי גלם וסחורות על פני מרחקים גדולים.