יהונתן אייבשיץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←קישורים חיצוניים: ניסוח |
מ תיקון קישור לפירושונים |
||
שורה 154:
בהמשך לפולמוס על השבתאות, הרב עמדין האשים את רבי יהונתן גם בכך שבצעירותו (בהיותו כבן שלושים) ניסה לעשוק את הקהילה בהכריחו אותם לקנות עותק מצונזר של סידור התפילה ושל התלמוד הבבלי, ברישיון שניתן לו בידי הנוצרים. כיום ברור שהוויכוח המקורי בין הרבנים לפני הפולמוס על השבתאות, נסב על התלמוד המצונזר עצמו, ולא על הכסף שניסה לגייס בעבורו.{{הערה|1=[http://onthemainline.blogspot.co.il/2011/01/r-jonathan-eybeschutz-censorer-of.html השוואת התלמוד המצונזר של פראג] וכן טענות רבי יעקב עמדין (אנגלית, אן דימיין ליין)}}
אף ה[[נוצרים]] עורבו במחלוקת, כשהרב אייבשיץ הואשם בידי מתנגדיו היהודים בריגול נגד [[שוודיה]] וצרפת אשר שלטו ב[[מץ]] באהדה פוליטית לשלטונות האוסטרים, ובהתנגדותו לנצרות אף בתלמוד המצונזר ובסידור שניסה למכור.{{הערה|1=המשך מאמרו של סיד להמן,
בשנת [[ה'תקי"ב]] ([[1752]]) שנה לאחר הכרזתו של רבי יעקב עמדין על הקמיעות, הרב [[יחזקאל לנדא]] רבה של [[ברודי]] ומחבר הספר "נודע ביהודה", הצעיר ב-32 שנה מרבי יהונתן, פתח בניסיון פשרה, שבו הקמיעות יוחזרו לרב, הוא לעולם לא יעסוק יותר בקמיעות, ויכריז בפומבי שכל הספרים והכתבים השבתאיים ששמועות מספרות עליהן, אינן שלו. הרב עמדין לא קיבל את הפשרה והחל לתקוף את הרב לנדא על כך שאף הוא שבתאי. בערוב ימיו, משניסה לשוב לעיר הולדתו [[פראג]], תחת שלטון [[מריה תרזה]] והממלכה האוסטרית, פנה לשגרירות דנמרק. הרב לנדא שלח מכתב בו הגדיר את הרב אייבשיץ כשבתאי, ובכך מנע ממנו את המעבר.{{הערה|1=מסמך זה פורסם לראשונה בידי גרץ, והיו שפקפקו באמינותו, אך עקבות ותמונות מוכיחים שהוא אכן מהימן. [http://www.leimanlibrary.com/texts_of_publications/48.%20When%20a%20Rabbi%20is%20Accused%20of%20Heresy%20-%20R.%20Ezekiel%20Landau.pdf כשרב מואשם בכפירה] - מאמרו של סיד להמן על יחסו של הנודע ביהודה לרבי יהונתן אייבשיץ}}
שורה 175:
כמו כן, לאור המידע החדש הזה ולאור השוואת מכתבים ומסמכים, אפשר שהכיתוב במכתבו של הגאון הייתה למעשה כותרת מכתבו של הרב אייבשיץ עצמו, ותוכן המכתב היה התנצלות בלבד על כך שהרב (הצעיר אז) אינו נכנס לוויכוח זה.{{הערה|1=מאמרו של ד"ר (סיד) שניאור זלמן להמן מ[[אוניברסיטת ברוקלין]] 'גילויים חדשים בפולמוס' האמור לעיל. ליהמן מסיק במאמר זה שהגאון מווילנה הבין את כוחו הדל והשפעתו המועטה באותה תקופה, ועוד באזור הנמצא בארץ אחרת תחת שלטון ממלכה אחרת, וכפי שלמעשה כתב במפורש במכתבו, העדיף להותיר את הבדיקה והדיון לאלה המצויים במקום. }}
למרות האמור לעיל קיימת מסורת בשם [[החתם סופר]] המתארת את חזרתו בתשובה של וולף אייבשיץ בנו של רבי יהונתן, בסוף ימיו, בעקבות חלום בו אביו נגלה אליו.{{הערה|1=[http://www.temanim.org/shtaygen/nr/70/5-7.pdf עלון השבת 'נר לשבת' לפרשת כי תבוא] [[ה'תש"ע]] (אתר ארגון תימנים, בקישור מאתר שטייגן)}} יש חוקרים הקושרים מסורת זו עם עמדתו של הגאון מווילנה ואולי אף של רבי יעקב עמדין עצמו, לגבי סוגיות קבליות שבהם מעורבים דעות הנוהים אחרי שבתי צבי, ואשר מקורן קדום לשבתי צבי, ובראשם סוגיית כתיבת האות צדי בי' הפוכה על פי [[כתב האר"י]]. עמדה זו יכולה להסביר את הימנעותו של הגאון מהתערבות במחלוקת על הרב אייבשיץ, ואת המסורות על כשרות ספריו.{{הערה|1=[http://pluto.huji.ac.il/~liebes/tsidqat.doc צדקת הצדיק: יחס הגאון מווילנא ותלמידיו לגבי שבאות] (מסמך וורד) פרופ' [[יהודה ליבס]] (אתר [[האוניברסיטה העברית]])}} יחס זה, של אהדה לחלק מהרעיונות השבתאיים, אך תוך דחיית שבתי צבי עצמו, יכולה להסביר את התנהגותו של רבי יהונתן אייבשיץ עצמו, בהשקעת מפעל חיים של החמרה ודקדוק במצוות, הנוגדות לכאורה את השבתאות. וכפי שתמה החוקר ד"ר משה אריה פרלמוטר בספרו: לא נפתרה הבעיה הפסיכולוגית - איך שבתאי באמונתו עוסק כל ימיו בהלכה ובהרבצתה? איך אדם המאמין באמונה [[אנטינומיזם|אנטינומיסטית]] ברורה וקיצונית ומפיץ אותה ברבים, עסקו הוא בהלכה דווקא?{{הערה|1=[http://hufind.huji.ac.il/Record/HUJ000180761
מחשובי הכותבים על כך שרבי יהונתן לא היה שבתאי, הוא הרב [[אלעזר פלקלס]] שכתב: הנה עדות זו עדות שקר, והוציא לעז על גדול עולם נוחו עדן... וחשד אותם בדבר אשר לא היה ולא נברא אלא למשל ולשנינה. ולא היה בהם שום שמץ מינות מהכלב שבתי צבי שבור ומהכלבים אשר סבבוהו... ומרוב שנאה וקנאה... דיבר דברים במלים אלו, שרצה למאחז פני כיסא תחת אביו הגאון זצ"ל, ולא עלתה בידו, כי קיימו וקבלו היהודים את גאון עולם.{{הערה|{{אנצ דעת|1650|עמדין יעקב}}. המאמר מצטט את הירחון לחכמת היהודים בגרמנית מ-1882.}}
| |||