יקותיאל יהודה הלברשטאם – הבדלי גרסאות

הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם, הואנולד בנוב[[רודניק שלעל רבינהר סן|רודניק]] לרבי [[צבי הירש הלברשטאם]] ([[1851]]–[[1918]]) שהיה אב"ד [[רודניקהעיר, עלולחיה נהרמינדל סן(נהרגה ב[[השואה|רודניקשואה]],). הוא נין לרב [[חיים הלברשטאם]] (בעל ה"דברי חיים") מצד אביו, ובן נינתו של הרב [[צבי אלימלך שפירא]] מדינוב (ה"בני יששכר") מצד אמו. נבחן על [[תלמוד בבלי|הש"ס]] בגיל 13{{מקור}}. כעבורבגיל חצי שנה14 התייתם מאביו. באותה שנה [[סמיכת זקנים|הוסמך להוראה]] בידי רבי [[מאיר אריק]] ואחרים{{הערה|[[מאיר וונדר]], אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב', עמ' 499}}. בבחרותו למד בעיקר אצל הרב דוד צבי (טאבלי) זעהמאן מדוקלאמ[[דוקלה|דוקלא]], מחבר הספרים "קב זהב" ו"מנחת סולת", שגם הוא הסמיכו. למד גם אצל רבי איציקל, ראש ישיבה ב[[קליינווארדיין]], אצל רבי משה צבי לנדא, ואצל רבי משה חיים סגל ליטש רוזנבוים, ראב"ד [[פרשבורג]]. בהמשך נסע ל[[פולין]] ללמוד אצל רבנים נוספים, בהם רבי [[מאיר יחיאל מאוסטרובצה]]. הוא נסע לחצרותיהם של אדמו"רי בית צאנז, בפרט רבי [[חנה מקאלשיץ]] ורבי [[יצחק ישעיה הלברשטאם|ישעיה מטשחיוב]], וכן לחצרות אדמו"רים אחרים בפולין, [[גליציה]] ו[[הונגריה]].

כבן 18 התחתן עם קרובת משפחתו פסיה (פעסלפעסיל) טייטלבוים, בתו שלבת ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות סיגט|סיגט]] הרב [[חיים צבי טייטלבוים]], ונולדו לו אחד עשר ילדים. בשנת [[ה'תרפ"ו]], בגיל 21 נתמנה לרב "[[קהילות הסטטוס קוו אנטה|הקהילה הספרדית]]" (דהיינו חסידית) ב[[קלוז'-נאפוקה|קלויזנבורג]] ועמד שם בראש הישיבה. קהילה זו הורכבה מחסידי העיר, בעיקר חסידי סיגט, שהתפלגו מהקהילה האורתודוקסית.

לאחר [[הונגריה במלחמת העולם השנייה|פלישת גרמניה ל[[הונגריההנאצית להונגריה]] ב-1944, הוא גויס ב[[אייר]] [[ה'תש"ד]] ל[[שירות העבודה (הונגריה)|שירות העבודה]] ושהה במחנה ב[[באיה מארה|נאדבאניה]], בעוד אשתו וילדיו נותרו בגטו קלויזנבורג. הוא שהה שם בתנאים נוחים למדי והתאפשר לו לא לעבוד תמורת שוחד, אך באוקטובר, הביאה הפיכת [[מפלגת צלב החץ|צלב החץ]] לגירושו עם משפחתו ל[[אושוויץ]]. אשתוהוא ואחדשרד עשראת ילדיו[[צעדת המוות]], אך אשתו ותשעה מילדיו נרצחו שם{{הערה|הם נרצחו בערב שבת פרשת נשא, י"א בסיון ה'תש"ד; ילדיו שנרצחו: ברוך. אךמאיר הואמשולם. שרדמשה. אתסימא ברכה. חנה. רויזא בלומה. רחל פיגא. אסתר. רייצא}}. שני בניו הנותרים מתו אף הם בהמשך מ[[צעדתטיפוס המוותהבהרות|מחלת הטיפוס]]{{הערה|בנו חיים צבי, מת כחודש לפני השחרור, באחד מימי חול המועד פסח ה'תש"ה. בנו בכורו, חנניה יום טוב ליפא (נולד בשנת ה'תרפ"ה), מת לאחר המלחמה, בגרמניה, בשנת ה'תש"ו, ונטמן בקבר אחים סמוך ל[[מינכן]]}}.

אחר [[השואה]] הוא שהה במחנה העקורים [[פרנוואלד|פורנוולד]] בגרמניה, והחל בהקמת מוסדות תורה וחינוך בשם "שארית הפליטה" ב[[מחנה פליטים|מחנות העקורים]]{{הערה|[http://www.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/rosh_hashana/rabbi_yekutiel_yehuda_halberstam.asp דרשה ביום הכיפורים תש"ו, סתיו 1945, במחנה העקורים פרנוואלד] מפי הלברשטם.}}. הוא הקים מטבחים וחדרי אוכל כשרים, טיפל ביתומים הרבים, והשיא זוגות. הוא בלט כדמות רוחנית וכמנהיג בקרב שורדי השואה, והגנרל [[דווייט אייזנהאואר]], שהתרשם מאישיותו ופעילותו, סייע לו.

ב-[[1946]] הגיע ל[[ארצות הברית]] לגייס כספים לעזרה ל[[ניצולי השואה]] והקים ב[[מקסיקו]] וב[[ניו יורק]] מוסדות תורה שיועדו לניצולי השואה שהיגרו לארצות הברית. כךכן הקים גם פתח בישראל תלמודי תורה בשם "שארית הפליטה" ב[[צפת]], [[באר שבע]], [[כפר אז"ר]] ו[[הוד השרון|כפר הניצחון]]. הוא פתח ישיבה ב[[ויליאמסבורג (ברוקלין)|וויליאמסבורג]] ועמד בראשה, וכן ישיבה ב[[מונטריאול]] בראשה העמיד את הרב שמואל אונסדורפר, (לימים מחותנו). חסידים רבים יוצאי גליציה, פולין, הונגריה, רומניה וצ'כסלובקיה, התלכדו סביב דמותו.

בארצות הברית הקים משפחה חדשה עם חיה נחמה, בתו של הרב [[שמואל דוד אונגר]] – [[אב"ד]] [[ניטרה|נייטרא]], ונולדו להם שבעה ילדים.

הוא עסק רבות בזיכרון השואה וקהילות [[אירופה]] שנחרבו. לאחר השואה הוא גילה יחס מתון כלפי [[מדינת ישראל]], בשונה מהשקפת דודודוד אשתו הראשונה רבי [[יואל טייטלבוים]]. על רקע זה נוצרו ביניהם חיכוכים.

בשנת ב-[[ה'תשט"ו]] ([[1955]]) ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]] והחליט להקים את הקריהקריה החסידית קריית צאנזחסידית ב[[נתניה]]. ב[[כ"א באדר]] [[ה'תשט"ו]] ([[15 במרץ]] [[1955]]) [[אבן פינה|הניח את אבן הפינה]] להקמת הקריה - [[קריית צאנז]]. ייסד את [[חסידות צאנז-קלויזנבורג]], מוסדות חינוך וישיבה גדולה שעמד בראשותה, ואת [[מפעל הש"ס]]. הוא ייסד גם את [[בית חולים לניאדו]] בנתניה בעקבות נדר שנדר בתקופת [[השואה]], שאם יינצל מהתופת ינסה תמיד להציל [[יהודים]]{{הערה|1=[http://www.tsofar.com/zofar/mashtap/show.asp?id=16534 האדמו"ר יקותיאל יהודה הלברשטאם מספר למה בחר להקים את בי"ח לניאדו], באתר [http://www.tsofar.com/db/index/index.html צופר]}}. בית החולים משמש את תושבי נתניה והסביבה. בשנת [[ה'תשכ"ג]] פתח ישיבה בנתניה ל[[ספרדים ועדות מזרח|ספרדים]], שהתקיימה 10 שנים.

נפטר בטבשבת, ט' בתמוז ה'תשנ"ד. את מקומו באדמו"רות תפסו בניו המשמשים שניהם כאדמו"רים (אחד בישראל והשני בארצות הברית), ואחד מחתניו שכיהן ב[[ארצותבארצות הברית]].

רבים מספריו יצאו בשם '''שפע חיים'''. הסדרה כוללת 24 כרכים של ליקוטי דברי תורה,: הכוללים4 שיעוריםכרכי על'''"שפע חיים" - דרשות חומש ורש"י,''' דרושיםשיעורים ודבריעל תורהחומש בסעודותורש"י שבת(מהשנים: ועוד.ה'תשמ"א, שישהה'תשמ"ב, כרכיםה'תשמ"ד, נוספיםה'תשמ"ה); כוללים5 כרכי '''"מכתבישפע תורהחיים" (במהדורה- חדשהרעוא –דרעוין''' שלשהדרושים כרכים).ודברי מלבדתורה זאתבסעודות יצאושבת כרכים נפרדיםועוד על חודשפרשיות תשרי –השבוע (שנימ[[פרשת כרכים),בראשית|בראשית]] שיחותעד שנאמרו לפני אמירת ה[[סליחותפרשת קדושים|קדושים]],). נישואין,6 עלכרכי חנוכה'''"שפע –חיים" - מכתבי תורה''' (במהדורה חדשה - שני3 כרכים,). ימי3 [[שובביכרכי '''"ם]],שפע [[ברכתחיים" המזון]],- [[זמירותחידושים ופיוטיםופלפולים.''' לשבת|זמירות2 לשבת]]על חנוכה, וכןוכרך שיעורינוסף חומשעל ורש"יתשרי. מהשנים2 כרכי ה'תשמ''"ב,שפע ה'תשמחיים"ג וה- מועדים,'תשמ"ד'' על חנוכה, וראש השנה.

* '''שפע טהרה''' – על הלכות [[נדהנידה]]

* '''בית יציב''' הלכות מזוזה, דירה חדשה וספר תורה, ביתר עילית ה'תש"ע

*יהודית, נשואה לרבי שאול יהודה פריזנט, רב ביוניון סיטי, אחר פטירת [[שלמה גולדמן (זווהיל-צאנז)|גיסו]] ב[[ה'תשע"ז]] הוכתר לאדמו"ר מצאנז-זוועהיל.