מילה (ניתוח) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
לא מדוייק. קודם כל המילה הייתה אמורה להרחיק את האפשרות של אוננות מבחינה פזיולוגית. לגבי ההמשך, הסברתי בשיחה:ג'ון הארווי קלוג, וכל שכן בערך זה בו ההרחבה אינה נדרשת וקלוג מוזכר רק כדוגמה.
שורה 11:
 
===בעת החדשה===
בסוף [[המאה ה-19]] החלו [[רופא]]ים במדינות האנגלו-סכסיות להמליץ על מילה כאמצעי למניעת מחלות{{הערה|{{הארץ1||ריבוי מספר המילות אצל הנוצרים|1924/06/25|00204}}}} או לטיפול בהן{{הערה|שם=LTR-WHO-P|1="[http://whqlibdoc.who.int/publications/2007/9789241596169_eng.pdf Male circumcision – global trends and determinants of prevalence, safety and acceptability]" by World Health Organization, UNAIDS, UNICEF, UNFPA ,ANRS and World Bank}}, וכן לשם התמודדות עם [[אוננות]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.noharmm.org/paige.htm|כותרת=The Ritual of Circumcision|אתר=www.noharmm.org|תאריך_וידוא=2018-01-17}}}}, שבאותה תקופה נחשבה למזיקה לבריאות ולבלתי [[מוסר]]ית. כך הרופא [[ג'ון הארווי קלוג]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Kellogg, John Harvey, 1852-1943.|שם=Plain facts for old and young : embracing the natural history and hygiene of organic life|מקום הוצאה=Charlottesville, Va.|מו"ל=University of Virginia Library|שנת הוצאה=1995|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/49293871|oclc=49293871}}}} הציע למול ללא הרדמה נערים שנתפסושנהגו מאוננים על מנת להענישם ולהרתיעםלאונן, ובתקווהושהמילה שעדתהיה שהכאב יעבור הנוהג ישכח. הוא הציע גם טיפול מקביל לילדות ונערות שכלל הסרת הדגדגןללא עםשיכוך חומצהכאבים. לאחר שהניתוח התקבל, בייחוד ב[[ארצות הברית]] כמומלץ, הוחל להקדימו ל[[ינקות]], על מנת להקל על ביצועו ועל הכאבים הכרוכים בו{{הערה|שם=LTR-Gollaher1994|1={{cite journal|url= http://www.cirp.org/library/history/gollaher/|title= From ritual to science: the medical transformation of circumcision in America|last= Gollaher|first= David|date= Sep–Nov 1994|journal= Journal of Social History|issue= 1|volume= 28|pages= 5–36|access-date= 11 Feb 2011}}}}.
 
השינוי ביחס למילה ניכר מההבדלים בין מהדורות שונות של [[אנציקלופדיה בריטניקה]]. במהדורה שיצאה לאור ב-[[1876]], המילה מתוארת כ[[טקס דתי]] הנהוג בקרב קבוצות שונות. לעומת זאת, במהדורה שיצאה ב-[[1910]], נכתב על המילה: "ניתוח זה, שבאופן רגיל מבוצע מסיבות רפואיות טהורות, מהווה גם טקס חניכה או טקס דתי בקרב יהודים ומוסלמים". במהדורה שיצאה לאור ב-[[1929]] הערך כולל רק תיאור קצר של הניתוח, המבוצע "בילודים כאמצעי מנע", "בעיקר משיקולי נקיות". הקוראים מופנים לערכים העוסקים ב'השחתת איברים' ו'אובדן צורה', לדיון במילה בהקשרה הדתי.