תחקיר עיתונאי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
RimerMoshe (שיחה | תרומות) קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה |
||
שורה 7:
תחקירים מפורסמים הובילו לחשיפת פרשיות שהעסיקו את הציבור. כך למשל פרשת [[ווטרגייט]] ב[[ארצות הברית]] נחשפה בעקבות עבודת תחקיר יסודית של העיתונאים [[בוב וודוורד]] ו[[קארל ברנסטין]]. ב[[ישראל]] הובילו תחקירים עיתונאיים לחשיפות פרשיות שחיתות (כמו [[פרשת האי היווני]] והחקירה בענייניו של [[אריה דרעי]]), לחקירת אירועים צבאיים, לגילויים על מחדלים ב[[בית חולים|בתי חולים]], ועוד.
עבודות התחקיר העיתונאי הן תחום פורה ב[[עיתונאות]]. עיתונים יומיים מקדישים להן מקום נרחב, וב[[טלוויזיה]] קיימות תוכניות המתמקדות בעיקר בתחקירים שנועדו לחשוף מסקנות של תופעות ואירועים. מקצתם: "[[כלבוטק]]" של [[רפי גינת]], "[[עובדה (תוכנית טלוויזיה)|עובדה]]" של [[אילנה דיין]], "[[שומר מסך (תוכנית טלוויזיה)|שומר מסך]]" של [[אמנון לוי]] ו"[[המקור (תוכנית תחקירים)|המקור]]" של [[רביב דרוקר]] ו[[ברוך קרא]]. קיימים אף ארגוני תחקירים כגון [[פרופבליקה]] ה[[ניו
מסקנות התחקיר מתקבלות בדרך כלל באופן חיובי, אך לעיתים הן מעוררות מחלוקת. כך למשל בפרשת וידוא הריגת הילדה איימן אל המאס ("[[פרשת סרן ר']]") ב[[רצועת עזה]] ב-[[2004]]. תחקירני התוכנית "[[עובדה (תוכנית טלוויזיה)|עובדה]]" הציגו מסקנות מהן עלה כי קצין [[צה"ל]] ירה במכוון אל הילדה שלא סיכנה את חייו ואף וידא את הריגתה, בעוד צה"ל ומקורבי הקצין טענו כי התחקיר מבוסס על ממצאים שגויים. [[בית המשפט]] קבע כי התחקיר היה לקוי.
| |||