אלעזר בירבי קליר – הבדלי גרסאות

 

עובדה בולטת בפיוטי הקליר היא חסרונם של ה[[יוצר (פיוט)|יוצרות]] (קטעי פיוט לברכות [[קריאת שמע]]) מיצירתו. במנהגי אירופה יוחסו לו היוצר ליום ראשון של [[ראש השנה]],{{הערה|דניאל גולדשמידט, מחזור לימים נוראים, ירושלים תש"ל, חלק א (ראש השנה), עמ' 44}}, שני היוצרות של יום ראשון של סוכות,{{הערה|כלומר, מה שאומרים בחו"ל בשני הימים הראשונים, שנכתב כנראה במקור כשתי אופציות ליום הראשון. דניאל גולדשמידט ויונה פרנקל, מחזור לסוכות, ירושלים תשמ"א, עמ' 81, 83.}} והיוצרות לשבתות [[ארבע פרשיות]], אבל כל אלו אינם חתומים, ולכן ייחוסם מוטל בספק. ב[[גניזת קהיר]] נמצא [[מחזור תפילה|מחזור]] גדול הכולל פיוטים לכל השנה עם החתימה "אלעזר ברבי קילר", אך הוכח שמדובר בפייטן אחר ומאוחר בהרבה.{{הערה|שולמית אליצור, '''פיוטי אלעזר בירבי קילר ויחסם ליצירתו של אלעזר בירבי קליר''', ירושלים תשמ"א.}} אכן נמצאו בגניזה מעט חלקי יוצר המיוחסים אליו ברמה גבוהה של ודאות, אך מדובר בחומר מועט למדי.{{ש}}

 

פיוטיו של הקליר שימשו יסוד לדורות של פייטנים שבאו אחריו. לעומת הסגנון השירי שלפני תקופת הקליר, בפיוטיו של הקליר וממשיכיו כבר קיימת [[חריזה]] משוכללת יחסית, השורות בנויות ב[[משקל (שירה)|משקל]] תיבות (אם כי חופשי למדי), ומבנה השיר עשוי לפי כללים ברורים בשורות, בבתים ובפרקי הפיוט השונים. משתכלל גם השימוש ב[[אקרוסטיכון]] ונוספת חתימת הפייטן בראשי הבתים. נעשה גם שימוש רב בכינויים במקום בשמם המפורש של אישים ומקומות ("אזרח" במקום [[אברהם]], "[[עקדת יצחק|נעקד]]" במקום [[יצחק]]), לרוב על סמך ה[[מדרש]]. ההיזקקות לאמצעי סגנון אלה מלוּוה בהתעשרות ובהתעצבות של לשון השיר, הן בצורות דקדוקיות והן ב[[אוצר מילים]] חדש. שפת השיר ברובה לקוחה מ[[עברית מקראית|לשון המקרא]], אולם ניכרים בה גם יסודות מ[[לשון חז"ל]], ובמידה פחותה גם השפעה של [[ארמית]] ו[[יוונית]], השפות שדוברו באותה תקופה בארץ ישראל. בין מאפייני שפת הפיוט הקלירי: