נולה צ'לטון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 8:
 
==ביוגרפיה==
צ'לטון נולדה ב[[ניו- יורק]] בשם '''סילביה טרוגר''' להורים שהיגרו מ[[האימפריה הרוסית|רוסיה]]. אמה נפטרה כשהייתה בת 12. בגיל 17 נישאה ולאחר כמספר שנים התגרשה. היא למדה משחק ב[[ארצות הברית]] ב[[שנות ה-50]]. בניו- יורק ביימה בין היתר שתי הצגות ב[[אוף ברודוויי]] עם השחקן [[דסטין הופמן]]. בשנת [[1963]] הגיעה ל[[ישראל]] כתיירת ומאז החליטה [[עלייה לישראל|להשאר בארץ]]. בישראל ביימה בין היתר את המחזות "הקיץ של הבובה ה-17" ב[[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]] ואת המחזה "יחפים בפארק" בתיאטרון [[אלהמברה]].
 
ב[[שנות השבעים]] החלה לביים בסגנון [[תיאטרון תיעודי|התיאטרון התיעודי]]. היא ביימה את "דו-קיום" שעסק בנושא ה[[פלסטיני]], "אופניים לשנה" בנושא [[עיירות פיתוח|עיירות הפיתוח]] ו"הימים הבאים" בנושא הזיקנה. באותן שנים הקימה פרויקט בעיר [[קריית שמונה]] שהביא עמו מחזות חדשים והצגות ייחודיות. בין המשתתפים בו היו [[איציק ויינגרטן]], [[עופרה ויינגרטן]], [[מוני מושונוב]], [[סנדרה שדה]], [[שלמה בר אבא]], [[חוה אורטמן]], [[דליק ווליניץ]], [[ארנון צדוק]] ועוד. בשנים [[1975]]-[[1973]] עבדה ב[[תיאטרון חיפה]] עם [[יהושע סובול]] על מחזהו [[ליל העשרים]]. המחזה נכתב ב[[אלתור]]ים עם השחקנים וזכה לאחר העלאתו בחיפה, להיות מוצג על במות רבות בישראל, כולל במות חובבים רבות. ב-1976 ביימה בחיפה את ההצגה [[קריזה (הצגה)|קריזה]].