מגילת קהלת – הבדלי גרסאות

נוספו 2,540 בתים ,  לפני שנתיים
←‏מעמד המגילה בין ספרי התנ"ך: הוספת מדרש מקהלת רבה
מ (מדוע?)
(←‏מעמד המגילה בין ספרי התנ"ך: הוספת מדרש מקהלת רבה)
מגילת קהלת שייכת ל"ספרות החוכמה", כלומר לספרות שעוסקת בשאלות הגות אוניברסליות כגון מעמד האדם בעולם, ה[[השגחה]] והצדק האלוהי.
 
קוהלת מבצעפותח בקביעה "הבל הבלים הכל הבל" ומבצע [[מחקר|חקירה]] לוגית-פילוסופית בדבר משמעות האדם ומה צריכה להיות דרכו בחיים על מנת להיות מאושר. במהלך רוב הספר הוא פוסל את כל האפשרויות ל[[אושר]] שמציע העולם – [[חוכמה]], משפט צדק, נשים, [[משפחה]], [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]], תהילה ועוד – ומראה שאין ביכולתן להביא לאושר המוחלט ולשלוות הנפש אותם מחפש האדם.
 
וכך נראה מבנה החקירה: קוהלת מציע דבר טוב שיכול לשמש כמשמעות החיים, מהלל ומשבח אותו – ואז פוסל אותו ומסביר מדוע זו לא התשובה לאושר והדבר יכול להיות גם מקור ל[[כאב]], רוע, הבל ורעות רוח.
{{ציטוטון|וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסוֹף וְלִכְנוֹס|{{תנ"ך|קהלת|ב|כו|קצר=כן|ללא=ספר}}}}, {{ציטוטון|גַּם עיניו [עֵינוֹ] לֹא תִשְׂבַּע עֹשֶׁר|{{תנ"ך|קהלת|ד|ח|קצר=כן|ללא=ספר}}}}, {{ציטוטון|אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה גַּם זֶה הָבֶל|{{תנ"ך|קהלת|ה|ט|קצר=כן|ללא=ספר}}}}, {{ציטוטון|עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ|{{תנ"ך|קהלת|ה|יב|קצר=כן|ללא=ספר}}}}, ובסופו של דבר – {{ציטוטון|כַּאֲשֶׁר יָצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ עָרוֹם יָשׁוּב לָלֶכֶת כְּשֶׁבָּא וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַעֲמָלוֹ שֶׁיֹּלֵךְ בְּיָדוֹ|{{תנ"ך|קהלת|ה|יד|קצר=כן|ללא=ספר}}}}.
 
יחד עם זאת, בספר נמצאות עצות רבות להתנהלות בתוך ההבל. באופן מפתיע ובניגוד לפסקת הסיום של הספר, שחוקרים רבים טענו שהינה תוספת מאוחרת, לא מדובר בעצות הקשורות לעבודת אלוהים אלא להתנהלות הכוללת אכילה ושתיה, שמחה, בגדים לבנים כחגיגיות וכמטאפורה, אהבה, הגשמה עצמית, עשייה, הליכה בדרכי הלב תוך ידיעה שגם יש מי שצופה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/159/979.html|אתר=www.makorrishon.co.il|תאריך_וידוא=2019-10-18}}</ref>. לדוגמא: "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ, וּשְׁתֵה בְלֶב-טוֹב יֵינֶךָ: כִּי כְבָר, רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת-מַעֲשֶׂיךָ. ח בְּכָל-עֵת, יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים; וְשֶׁמֶן, עַל-רֹאשְׁךָ אַל-יֶחְסָר. ט רְאֵה חַיִּים עִם-אִשָּׁה אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, כָּל-יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ, אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, כֹּל יְמֵי הֶבְלֶךָ: כִּי הוּא חֶלְקְךָ, בַּחַיִּים, וּבַעֲמָלְךָ, אֲשֶׁר-אַתָּה עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. י כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ, לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ—עֲשֵׂה... שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ, וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ, וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ, וּבְמַרְאֵי עֵינֶיךָ; וְדָע, כִּי עַל-כָּל-אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט".
בסוף הספר, כאשר הקורא מצפה לדעת מהי באמת משמעות החיים ומהו הדרך שבה יהיה טוב לאדם – אחרי שקהלת פסל כמעט כל דבר – מגיע השיא, היא האמת על פי החכם באדם:
 
בסוף הספר, כאשר הקורא מצפה לדעת מהי באמת משמעות החיים ומהו הדרך שבה יהיה טוב לאדם – אחרי שקהלת פסל כמעט כל דבר – מגיע השיא, היאשעל פי טענת המסורת מבטא את האמת על פי החכם באדםקהלת:
 
{{ציטוט|תוכן=סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֺתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כׇּל הָאָדָם.|מקור={{תנ"ך|קהלת|יב|יג|קצר=כן|ללא=ספר}}}}
 
ב[[מסכת שבת]] כתוב שבשלב מסוים החכמים אף שקלו לגנוז לחלוטין את המגילה:
{{ציטוט|תוכן=אמר [[רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת]] משמיה ד[[רב (אמורא)|רב]]: בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרים זה את זה. ומפני מה לא גנזוהו? מפני שתחילתו דברי תורה, וסופו דברי תורה. תחילתו דברי תורה דכתיב: "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש", ואמרי דבי רבי ינאי: תחת השמש הוא דאין לו, קודם שמש יש לו. סופו דברי תורה דכתיב: "סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם".|מרכאות=כן|מקור={{בבלי|שבת|ל|ב}}}}מדרש אחר מסביר שחכמים ביקשו לגנוז את ספר קהלת "מאחר שמצאו בו דברים שמטין לצד מינות". המדרש מסביר זאת בכך שהפסוק המופיע בקהלת "שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך", סותר פסוק מפורש מהתורה האומר "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" (קהלת רבה פרשה א).
 
==קריאת המגילה במסורת היהודית==
191

עריכות