ויליאם הנרי ואנדרבילט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה
שורה 4:
 
==קריירה==
ואנדרבילט, שנולד ב[[ניו בראונסוויק]], [[ניו ג'רזי]], היה ילדו הרביעי של קורנליוס ואנדבילט ובנו הראשון (שלוש אחיותיו הבכורות ביוהיו בנות). ואנדרבילט האב טיפח את בנו מגיל צעיר והכניס אותו לעמדות ניהול בחברות הרכבת שלו. בגיל 41 היה ואנדרבילט נשיא חברת הרכבת של [[סטטן איילנד]] ובהמשך נשיא חברת הרכבת המרכזית של ניו יורק וחברת רכבת נהר הדסון. ב-1887 היה לנשיא חברות הרכבת של דרום [[ימת מישיגן]] ([[טולדו (אוהיו)]] - [[שיקגו]] - [[קליבלנד]] - [[בפאלו]] - ניו יורק) ומרכז מישיגן ודרום [[קנדה]] ([[דטרויט]] - [[אן ארבור]] ו[[דרום אונטריו]]). בכך שלט כ[[מונופול]] על השינוע בצפון-מזרח [[ארצות הברית]]. ב-[[1880]] הקים ואנדרבילט את הכפר ואנדרבילט, מישיגן (בצפון-מערב [[ימת מישיגן]]), עבור עובדיו.
 
בזירה הפוליטית ואנדרבילט היה דמות שנויה במחלוקת. כנשאל מדוע הוא מבטל קו רכבת שלא היה רווחי השיב: "הרכבות לא מנוהלות לטובתו של הציבור היקר, הן מנוהלות לטובת משקיעים המחזיקים במניות ואנשים שהשקיעו מהונם ומכספם ומצפים לקבל אחוז הוגן על השקעתם זו." (נאמר בראיון ל-''Chicago Daily News'' ב-[[9 באוקטובר]] [[1882]]){{הערה|1=ראו [http://books.google.co.il/books?id=hV2vXZNVhQ4C&lpg=PA306&ots=MMcpsr0LqW&dq=The%20railroads%20are%20not%20run%20for%20the%20benefit%20of%20the%20dear%20public&pg=PA306#v=onepage&q=The%20railroads%20are%20not%20run%20for%20the%20benefit%20of%20the%20dear%20public&f=false 100 Minds That Made the Market מאת Kenneth L. Fisher] עמוד 306}}. מתנגדיו ראו בו כמייצגם של "[[הברונים השודדים]]", כינוי גנאי לעשירים [[מונופול|מונופוליסטים]] באותה תקופה.