חיים סולומון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 27:
מיד כשהתיישב מחדש, חידש סולומון את פעילויותיו כברוקר. הוא נעשה סוכנו של ה[[קונסול דיפלומטי|קונסול]] ה[[צרפת]]י, כמו גם שימש כשלם של הכוחות הצרפתים בצפון אמריקה. ב-1781, הוא התחיל לעבוד הרבה עם [[:en:Robert_Morris_(financier)|רוברט מוריס]], שזה עתה התמנה למפקח על האוצר של [[שלוש עשרה המושבות]].{{הערה|1=
Wiernik, Peter. History of the Jews in America. New York: The Jewish Press Publishing Company, 1912. p. 96. סולומון מוזכר 75 פעמים בהתכתבותו הפרטית של מוריס בנוגע למימון המהפכה.
}} הוא נהג לעבוד ב"לונדון קופי שופ" ב[[פילדלפיה]], סולומון מכר 600,000$ [[שטר]]ות 600,000$ ללקוחותיו, והרוויח 2.5% למכירה. במהלך התקופה הזו הוא פנה למוריס בבקשת עזרה כשמכירה אחת של מעל 50,000$ כמעט הביאה לשליחתו לכלא. מוריס השתמש במעמדו והשפעתו לתבוע את הרמאי והציל את סולומון מהאסון הממשמש ובא.
 
באוגוסט 1781, הצבא הקונטיננטלי לכד את הגנרל צ'ארלס קורנווליס ביורקטאון, עיר החוף הקטנה של [[וירג'יניה]]. [[ג'ורג' וושינגטון]] ועיקר הצבא והרוזן הצרפתי [[הרוזן דה רושאמבו|ז'אן-בטיסט רושאמבו]] ביחד עם הצבא הצרפתי שלו החליטו לצעוד מהדסון היילנדס ליורקטאון ולהכות את המכה המכריעה. אולם קופת המלחמה של וושינגטון הייתה ריקה, וכך גם זה של הקונגרס. וושינגטון חשב שהוא היה זקוק ל-$20,000 לפחות על-מנת לממן את המסע. כשמוריס אמר לו שאין שום תקציב ושום אשראי, וושינגטון הורה לו: "תן את זה לחיים סולומון". סולומון ביצע את המשימה וגייס $20,000. וושינגטון ערך את מסע המלחמה ליורקטאון, שהסתבר כקרב האחרון של המהפכה, הודות לחיים סולומון.{{הערה|1=