רגש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הערה |
מ ניסוח, ויקיזציה |
||
שורה 3:
== סיווג רגשות ==
רגשות שונים מרכיבים את החוויה היום יומית של בני האדם, כאשר ישנם רגשות אשר ניתן לסווגם כקרובים יותר אחד לשני על סמך דמיון בביטוי שלהם. לדוגמה הרגשות [[שמחה]], [[אושר]] ו[[התלהבות]]
=== רגשות כדבר טבעי ===
גישות הרואות ברגשות דבר הקיים בטבע המציאות מניחות כי לפחות חלק מהרגשות נמצאים באופן הטבוע באורגניזם מלידתו, והם אינם דבר הנלמד ומושפע מהסביבה החיצונית לאורגניזם. כמו כן
==== גלגל הרגשות של רוברט פלוצ'יק ====
שורה 20:
=== התאוריה של ג'יימס ולאנג ===
החוקרים [[ויליאם ג'יימס]] ו[[קרל לאנג]] {{אנ|Carl Lange (physician)}} היו מראשוני החוקרים בעת המודרנית של הרגש. לדידם מקור החוויה המודעת של הריגוש נעוץ בתגובה ה[[פיזיולוגיה|פיזיולוגית]] לגירוי מעורר הריגוש{{הערה|James, W., Burkhardt, F., Bowers, F., & Skrupskelis, I. K. (1890). The principles of psychology (Vol. 1, No. 2). London: Macmillan.|שמאל=כן}}{{הערה|Lange, C. G. (1922). The emotions (I. A. Haupt, Trans.). In C. G. Lange & W. James (Eds.), A series of reprints and translations. The emotions, Vol. 1, pp. 33-90). Baltimore, MD, US: Williams & Wilkins Co.|שמאל=כן}}. לדוגמה במקרה של [[רעש]] מפחיד, לפי התאוריה קודם נשמע את הרעש, בעקבותיו תתרחשנה תגובות גופניות שונות כגון עליה ב[[לחץ דם|לחץ הדם]], ובעקבות ניתוח הפעילות הפיזיולוגית יעלה לחוויה המודעת הרגש המתאים. תימוכין לתאוריה נמצא במחקר אשר הראה כי פגיעה ב[[מערכת העצבים האוטונומית]] פוגעת ביכולת לחוות חוויה רגשית, על אף שהפגיעה אינה מונעת התנהגות התואמת למצב הרגשי האמור לעלות מגירוי רגשי{{הערה|Hohmann, G. W. (1962, October). The effect of dysfunctions of the autonomic nervous system on experienced feelings and emotions. In Conference on Emotions and Feelings at New School for Social Research, New York.|שמאל=כן}}. עם זאת לתאוריה הושמעו ביקורות רבות. טיעון מרכזי, שלימים יכונה "פרדוקס הרגש", הוא העובדה שאנו חשים רגשות שונים, אך לא נמצאת שונות חדה בתגובות הפיזיולוגיות ב[[מערכת העצבים ההיקפית|פריפריה]]{{הערה|שם=הפתוחה||שם=הפתוחה 70-71}}. ביקורת נוספת היא שהשינויים הפיזיולוגים בחלקם הם איטיים מכדי שיוכלו להוות את הבסיס לחוויה הרגשית אשר
=== התאוריה של קאנון ובארד ===
שורה 30:
=== תאוריית הבניית הרגש ===
לקראת סוף המאה העשרים, עם הצטברות עדויות רבות שסתרו את גישת הרגשות כדבר טבעי{{הערה|Gendron, M., Roberson, D., van der Vyver, J. M., & Barrett, L. F. (2014). Perceptions of emotion from facial expressions are not culturally universal: evidence from a remote culture. Emotion, 14(2), 251.|שמאל=כן}}{{הערה|Barrett, L. F. (2006). Are emotions natural kinds?. Perspectives on psychological science, 1(1), 28-58.|שמאל=כן}}{{הערה|Phan, K. L., Wager, T., Taylor, S. F., & Liberzon, I. (2002). Functional neuroanatomy of emotion: a meta-analysis of emotion activation studies in PET and fMRI. Neuroimage, 16(2), 331-348.|שמאל=כן}}, בנתה החוקרת [[ליסה פלדמן בארט]] תאוריה בשם "תאוריית הבניית הרגש"{{אנ|Theory of constructed emotion}} המבוססת על [[מודל המעגל המורכב של הרגשות]] של [[ג'יימס ראסל]], שפתר את העדויות הסותרות כפי שתוארו לעיל{{הערה|Barrett, L. F. (2006). Solving the emotion paradox: Categorization and the experience of emotion. Personality and social psychology review, 10(1), 20-46.|שם=פותרים את הפרדוקס}}. אליבא דבארט מוחנו מבצע בכל רגע נתון [[אינטרוספקציה
=== רגשות לפי גישת התקשורת הלא אלימה ===
שורה 76:
== מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים ==
{{שכתוב||פסקה=כן}}
המרכיב הבולט ברגש הוא '''
בהתאם לכך, ניתן לתאר רגשות כגון [[אהבה]], [[שנאה]], [[אומץ]], [[פחד]], [[הנאה]], [[עצב (רגש)|עצב]], [[גועל]] הן במונחים [[פיזיולוגיה|פיזיולוגיים]] והן במונחים [[פסיכולוגיה|פסיכולוגיים]]. למשל, רגש יכול להביא מבחינה פיזיולוגית לשינויים בקצב ה[[לב האדם|לב]], [[הזעה]] או התכווצות שרירים בפנים המביעים רגשות מסוימים. ואילו מבחינה פסיכולוגית, רגש יכול להביא להערכות מסוימות שהאדם עושה לגבי מצבו האישי, ולפעול לפי הערכות אלו, אפשר גם לזהות רגשות על-פי הזזת איברים כמו העיניים הפה ואפילו הגבות.
שורה 88:
==הבחנה בין רגש למושגים אחרים==
חוקרים רבים{{מקור}} מבחינים בין תחושות לרגשות, כאשר תחושות מתייחסות למידע הנקלט
הבחנה נוספת מתמקדת בהבדל שבין רגש והגורם לרגש. למשל, האם מחשבות על אדם אהוב הן הגורמות לרגש האהבה או שמחשבות אלה הן חלק מהרגש עצמו? דרך אחת לפתור נושא זה{{מקור}} היא לראות האם הרגש יכול לקרות באופן שאינו תלוי במחשבות אלה. לכן, מחשבות לגבי אדם או מצב מסוים יכולות שלא להיות חלק מרגש האהבה, היות שאדם יכול לחוות את אותו הרגש לגבי דברים רבים אחרים. אולם, האם ניתן לחוש אהבה ללא מחשבה ''כלשהי'' על מושא האהבה? אם התשובה לכך היא שלילית, נציין כי מחשבות על אובייקט נאהב הן חלק מהרגש עצמו. יש תאורטיקנים הטוענים שלפחות מספר רגשות יכולים להיגרם ללא כל מחשבה, או למעשה ללא פעילות קוגניטיבית כלל. הם מצביעים על תגובות מיידיות וגם על רגשות משוערים של תינוקות ובעלי חיים כהצדקה לטיעון זה. הוויכוח לגבי נקודה זו עדיין מתקיים והוא מייצג הבחנה מהותית בין מה שקרוי תאוריות "קוגניטיביות" של רגשות ותאוריות "שאינן קוגטיניביות" של רגשות, כאשר תאוריות שאינן קוגניטיביות של רגשות מתייחסות למרכיבים אחרים של רגשות, דוגמת תגובות גופניות,
הבחנה נוספת וקשורה היא בין רגש ותוצאות הרגש, בעיקר התנהגויות וביטויים רגשיים. אנשים בדרך כלל מתנהגים בדרכים מסוימות כתוצאה ישירה של מצבם הרגשי, כמו בכי, רצון להילחם או לברוח. אך אם אדם יכול להרגיש רגש ללא ההתנהגות הנלווית, ניתן להתייחס להתנהגות כאל חלק שאינו מהותי ברגש עצמו. יש חוקרים{{מקור}} המאמינים בגישה פונקציונליסטית לרגשות והם מצביעים על כך שרגשות התפתחו לצורך תפקוד מסוים, כמו למשל לשמור על ביטחונו של האדם. אם ההתנהגויות המשויכות לרגש הן הגורם הקובע לעצם קיומו של הרגש, הרי שהתנהגות מוכוונת מטרה צריכה להיחשב כמהותית לרגש עצמו. אך משום שאנו מכירים בכך שההתנהגות אינה צריכה בהכרח לקרות, אנו יכולים להסיק שרגשות מערבים מה שאנו קוראים ''נטיות התנהגותיות''. כך למשל, פחד מערב את הנטייה לברוח, והכוונה היא לכך שהסבירות לכך שאדם יברח ממצב מסוים גדלה כאשר הוא חווה פחד.
| |||