רגש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הערה
מ ניסוח, ויקיזציה
שורה 3:
 
== סיווג רגשות ==
רגשות שונים מרכיבים את החוויה היום יומית של בני האדם, כאשר ישנם רגשות אשר ניתן לסווגם כקרובים יותר אחד לשני על סמך דמיון בביטוי שלהם. לדוגמה הרגשות [[שמחה]], [[אושר]] ו[[התלהבות]] יחשבוייחשבו כרגשות קרובים אחד לשני כיוון שאדם החווה אותם לרוב יפגין סט ביטויים דומה. מודלים המתארים את המרחק והסדר של הרגשות השונים נקראים מודלים לסיווג רגשות. מודלים אלו נדרשים לשאלה היסודית בטרם בואם לבחון את האינטראקציה בין הרגשות השונים, מודלים אלו נדרשים לשאלה היסודית - האם רגשות הם תופעה קיימת בעולם או שהפרשנות שלנו כבני אדם לגורמים בסיסיים יותר בעצם יוצרת את מושג הרגש.
=== רגשות כדבר טבעי ===
גישות הרואות ברגשות דבר הקיים בטבע המציאות מניחות כי לפחות חלק מהרגשות נמצאים באופן הטבוע באורגניזם מלידתו, והם אינם דבר הנלמד ומושפע מהסביבה החיצונית לאורגניזם. כמו כן בעת פעילות הרגשות לפי גישות אלו ניתן יהיה להבחין או בסט תגובות אופייני לרגש הפועל או במקור אחד האחראי לפעילות הרגשית{{הערה|Barrett, L. F. (2006). Are emotions natural kinds?. Perspectives on psychological science, 1(1), 28-58.|שם=האם רגשות הם דבר טבעי?}}. לדידיםלפי שלבתומכיתומכי הגישה, הרגשות הם כלי הישרדותי אשר התפתח עם מיליוני שנות אבולוציה ולכן הם נפוץנפוצים בכל עולםבעולם החי. כתוצאה ישירה מתובנה זובהתאם, לרגשות השונים צריכים להיות [[כשירות|יתרונות אבולוציונים]] בהתמודדות עם סביבת האורגניזם. ממובילי הגישה בעת המודרנית ניתן למנות את הפסיכולוג [[פאולפול אקמן]] {{אנ|paulPaul ekmanEkman}}, אשר במחקריו הראה כי התגובות האופייניות לרגשות שונים הםהן אוניברסלייםאוניברסליות בין תרבויות שונות{{הערה|Ekman P, Heider E, Friesen WV, Heider K. Facial expression in a preliterate culture. 1972|שמאל=כן}}, ואף בני שבטים מבודדים מסוגלים לזהות את הרגשות המובעים בפניהם של בני אדם לבנים{{הערה|Ekman, P., & Friesen, W. V. (1971). Constants across cultures in the face and emotion. Journal of personality and social psychology, 17(2), 124.|שמאל=כן}}.
 
==== גלגל הרגשות של רוברט פלוצ'יק ====
שורה 20:
 
=== התאוריה של ג'יימס ולאנג ===
החוקרים [[ויליאם ג'יימס]] ו[[קרל לאנג]] {{אנ|Carl Lange (physician)}} היו מראשוני החוקרים בעת המודרנית של הרגש. לדידם מקור החוויה המודעת של הריגוש נעוץ בתגובה ה[[פיזיולוגיה|פיזיולוגית]] לגירוי מעורר הריגוש{{הערה|James, W., Burkhardt, F., Bowers, F., & Skrupskelis, I. K. (1890). The principles of psychology (Vol. 1, No. 2). London: Macmillan.|שמאל=כן}}{{הערה|Lange, C. G. (1922). The emotions (I. A. Haupt, Trans.). In C. G. Lange & W. James (Eds.), A series of reprints and translations. The emotions, Vol. 1, pp. 33-90). Baltimore, MD, US: Williams & Wilkins Co.|שמאל=כן}}. לדוגמה במקרה של [[רעש]] מפחיד, לפי התאוריה קודם נשמע את הרעש, בעקבותיו תתרחשנה תגובות גופניות שונות כגון עליה ב[[לחץ דם|לחץ הדם]], ובעקבות ניתוח הפעילות הפיזיולוגית יעלה לחוויה המודעת הרגש המתאים. תימוכין לתאוריה נמצא במחקר אשר הראה כי פגיעה ב[[מערכת העצבים האוטונומית]] פוגעת ביכולת לחוות חוויה רגשית, על אף שהפגיעה אינה מונעת התנהגות התואמת למצב הרגשי האמור לעלות מגירוי רגשי{{הערה|Hohmann, G. W. (1962, October). The effect of dysfunctions of the autonomic nervous system on experienced feelings and emotions. In Conference on Emotions and Feelings at New School for Social Research, New York.|שמאל=כן}}. עם זאת לתאוריה הושמעו ביקורות רבות. טיעון מרכזי, שלימים יכונה "פרדוקס הרגש", הוא העובדה שאנו חשים רגשות שונים, אך לא נמצאת שונות חדה בתגובות הפיזיולוגיות ב[[מערכת העצבים ההיקפית|פריפריה]]{{הערה|שם=הפתוחה||שם=הפתוחה 70-71}}. ביקורת נוספת היא שהשינויים הפיזיולוגים בחלקם הם איטיים מכדי שיוכלו להוות את הבסיס לחוויה הרגשית אשר נחוותנחווית סמוך מאוד לאירוע מעורר הרגש{{הערה|נדלר א. ווולמר ל. (1990). מבוא לפסיכולוגיה חטיבה שלישית יחידות 7–9. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה. עמודים 70–71|שם=הפתוחה 70-71}}.
 
=== התאוריה של קאנון ובארד ===
שורה 30:
 
=== תאוריית הבניית הרגש ===
לקראת סוף המאה העשרים, עם הצטברות עדויות רבות שסתרו את גישת הרגשות כדבר טבעי{{הערה|Gendron, M., Roberson, D., van der Vyver, J. M., & Barrett, L. F. (2014). Perceptions of emotion from facial expressions are not culturally universal: evidence from a remote culture. Emotion, 14(2), 251.|שמאל=כן}}{{הערה|Barrett, L. F. (2006). Are emotions natural kinds?. Perspectives on psychological science, 1(1), 28-58.|שמאל=כן}}{{הערה|Phan, K. L., Wager, T., Taylor, S. F., & Liberzon, I. (2002). Functional neuroanatomy of emotion: a meta-analysis of emotion activation studies in PET and fMRI. Neuroimage, 16(2), 331-348.|שמאל=כן}}, בנתה החוקרת [[ליסה פלדמן בארט]] תאוריה בשם "תאוריית הבניית הרגש"{{אנ|Theory of constructed emotion}} המבוססת על [[מודל המעגל המורכב של הרגשות]] של [[ג'יימס ראסל]], שפתר את העדויות הסותרות כפי שתוארו לעיל{{הערה|Barrett, L. F. (2006). Solving the emotion paradox: Categorization and the experience of emotion. Personality and social psychology review, 10(1), 20-46.|שם=פותרים את הפרדוקס}}. אליבא דבארט מוחנו מבצע בכל רגע נתון [[אינטרוספקציה|אינטרוספקיצה]], התבוננות עצמית על התגובות הפיזיולוגיות שלנו. עד כמה אנחנו מעוררים אל מול נינוחים, ועד כמה הסביבה שלנו חיובית ונעימה{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=0gks6ceq4eQ הרצאת טד שנתנה פרופ' ברט בנושא הבניית הרגשות]|שם=יוטיוב|ימין=כן}}{{הערה|שם=פותרים||שם=פותרים את הפרדוקס}}. על אינטרוספקציה זו בעקבות תהליכי [[למידה]], המושפעים בין היתר מ[[חינוך]], מתרבות ומשפה, אנו מבצעים עיבוד קוגניטיבי לא מודע לאינטרוספקציה זו. בעיבוד מתבצע קטלוג של סך המרכיבים הפיזיולוגים לכדי תובנה רגשית המועלתהמועלית למודעלמודעות. תובנה זו מהווה את חווית הרגש המוכרת שמבחינה בין רגשות שונים{{הערה|שם=פותרים}}{{הערה||שם=יוטיוב}}.
 
=== רגשות לפי גישת התקשורת הלא אלימה ===
שורה 76:
== מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים ==
{{שכתוב||פסקה=כן}}
המרכיב הבולט ברגש הוא '''[[חוש|התחושה]] הסובייקטיבית''' שאותה אנו "חשים". היות שתחושה זו היא סובייקטיבית, ייתכן כי אותו רגש נחווה שונה אצל בני אדם שונים. המחקר הראה{{מקור}} כי לתחושה אישית זו נלוות גם '''עוררות פיזיולוגית''', כלומר פעילות של איברים פנימיים כגון שינויים [[לחץ דם|בלחץ הדם]], בלחות העור ועוד. קיימת מחלוקת בין החוקרים בשאלה האם לכל רגש ישנו ביטוי פיזיולוגי נפרד.
 
בהתאם לכך, ניתן לתאר רגשות כגון [[אהבה]], [[שנאה]], [[אומץ]], [[פחד]], [[הנאה]], [[עצב (רגש)|עצב]], [[גועל]] הן במונחים [[פיזיולוגיה|פיזיולוגיים]] והן במונחים [[פסיכולוגיה|פסיכולוגיים]]. למשל, רגש יכול להביא מבחינה פיזיולוגית לשינויים בקצב ה[[לב האדם|לב]], [[הזעה]] או התכווצות שרירים בפנים המביעים רגשות מסוימים. ואילו מבחינה פסיכולוגית, רגש יכול להביא להערכות מסוימות שהאדם עושה לגבי מצבו האישי, ולפעול לפי הערכות אלו, אפשר גם לזהות רגשות על-פי הזזת איברים כמו העיניים הפה ואפילו הגבות.
שורה 88:
 
==הבחנה בין רגש למושגים אחרים==
חוקרים רבים{{מקור}} מבחינים בין תחושות לרגשות, כאשר תחושות מתייחסות למידע הנקלט בחושיםב[[חוש]]ים. חלקם מאמינים שרגשות יכולים להתעורר באופן לא מודע, ולכן רגש הוא תופעה יותר כללית מהביטוי הסובייקטיבי של התחושות. תחושות יכולות גם להתייחס באופן מצומצם יותר לחוויה של השינויים הגופניים.
 
הבחנה נוספת מתמקדת בהבדל שבין רגש והגורם לרגש. למשל, האם מחשבות על אדם אהוב הן הגורמות לרגש האהבה או שמחשבות אלה הן חלק מהרגש עצמו? דרך אחת לפתור נושא זה{{מקור}} היא לראות האם הרגש יכול לקרות באופן שאינו תלוי במחשבות אלה. לכן, מחשבות לגבי אדם או מצב מסוים יכולות שלא להיות חלק מרגש האהבה, היות שאדם יכול לחוות את אותו הרגש לגבי דברים רבים אחרים. אולם, האם ניתן לחוש אהבה ללא מחשבה ''כלשהי'' על מושא האהבה? אם התשובה לכך היא שלילית, נציין כי מחשבות על אובייקט נאהב הן חלק מהרגש עצמו. יש תאורטיקנים הטוענים שלפחות מספר רגשות יכולים להיגרם ללא כל מחשבה, או למעשה ללא פעילות קוגניטיבית כלל. הם מצביעים על תגובות מיידיות וגם על רגשות משוערים של תינוקות ובעלי חיים כהצדקה לטיעון זה. הוויכוח לגבי נקודה זו עדיין מתקיים והוא מייצג הבחנה מהותית בין מה שקרוי תאוריות "קוגניטיביות" של רגשות ותאוריות "שאינן קוגטיניביות" של רגשות, כאשר תאוריות שאינן קוגניטיביות של רגשות מתייחסות למרכיבים אחרים של רגשות, דוגמת תגובות גופניות, כמהותיותכמרכיבים מהותיים.
 
הבחנה נוספת וקשורה היא בין רגש ותוצאות הרגש, בעיקר התנהגויות וביטויים רגשיים. אנשים בדרך כלל מתנהגים בדרכים מסוימות כתוצאה ישירה של מצבם הרגשי, כמו בכי, רצון להילחם או לברוח. אך אם אדם יכול להרגיש רגש ללא ההתנהגות הנלווית, ניתן להתייחס להתנהגות כאל חלק שאינו מהותי ברגש עצמו. יש חוקרים{{מקור}} המאמינים בגישה פונקציונליסטית לרגשות והם מצביעים על כך שרגשות התפתחו לצורך תפקוד מסוים, כמו למשל לשמור על ביטחונו של האדם. אם ההתנהגויות המשויכות לרגש הן הגורם הקובע לעצם קיומו של הרגש, הרי שהתנהגות מוכוונת מטרה צריכה להיחשב כמהותית לרגש עצמו. אך משום שאנו מכירים בכך שההתנהגות אינה צריכה בהכרח לקרות, אנו יכולים להסיק שרגשות מערבים מה שאנו קוראים ''נטיות התנהגותיות''. כך למשל, פחד מערב את הנטייה לברוח, והכוונה היא לכך שהסבירות לכך שאדם יברח ממצב מסוים גדלה כאשר הוא חווה פחד.