אסיה ג'באר – הבדלי גרסאות

|שם=

|שם בשפת המקור=Assia Djebar

|כיתוב=אסיה ג'באר, 1992

|תאריך לידה=

|מושפעים=

|שם לידה=פטימה זוהרה עימאליינה}}

 

==תולדות חייה==

ג'באר נולדה בעיר החוף הקטנה שרשל שבאלג'יריה, לאב מוסלמי שהיה [[מורה]] לצרפתית בבית הספר היסודי בו למדה ואם ממוצא [[ברברים (קבוצה אתנית)|ברברי]]. בגיל 10 נשלחה ל[[פנימייה]] יוקרתית בעיר [[בלידה]]. ב-[[1954]] עברה ל[[צרפת]] ולמדה [[היסטוריה]] בקולג' (Première supérieure){{כ}} Lycée Fénelon ב[[פריז]], ב-[[1955]] הייתה לאישה האלג'יראית הראשונה שנכנסה למוסד ההשכלה היוקרתי, [[אקול נורמל סופרייר|אקול נורמל סופרייר בסבר]]. בשל שביתות הסטודנטים על רקע [[מלחמת העצמאות של אלג'יריה]] לא סיימה את בחינותיה ואת התואר הראשון, בהיסטוריה של ה[[קולוניאליזם]], השלימה ב[[סורבון]]. ב-[[1958]] נישאה לסופר האלג'יראי הגולה, וליד גארן (שם העט של אחמד אולד-רואיס), נדדה עמו ל[[שווייץ]] ול[[תוניסיה]] בה עבדה כ[[עיתונאי חוקר|עיתונאית חוקרת]], היא תיעדה את השלכות ההפצצה הצרפתית במחוז [[קף (מחוז)|קף]] בתוניסיה. ב-[[1959]] קיבלה משרת הוראה במחלקה להיסטוריה של [[אוניברסיטת רבאט]] שב[[מרוקו]], לאחר קבלת העצמאות של אלג'יריה, חזרה למדינה ובשנים [[1962]] עד [[1966]] לימדה ב[[אוניברסיטת אלג'יר]]. כשהממשלה החליטה שההוראה צריכה להיות בשפה ה[[ערבית]] בלבד, עזבה את המוסד ועברה לפריז, בשנים אלו כתבה 4 ספרים, ו[[אימוץ|אימצה]] את בתה. היא חזרה לאוניברסיטת אלג'יר ב-[[1974]] כמרצה במחלקה ללימודי צרפת. ב-[[1975]] התגרשה מג'באר וב-[[1980]] נישאה בשנית, הפעם למשורר האלג'יראי אלולה מאלק. את ה[[דוקטורט]] שלה בספרות צרפתית סיימה ב-[[1999]] באוניברסיטת פול ואלרי (Université Paul-Valéry Montpellier 3). מאז [[2001]] ועד מותה, כיהנה כפרופסור באוניברסיטת ניו יורק.

 

 

ג'באר נפטרה ב-2015 בפריז ונקברה בעיירת הולדתה שרשל באלג'יריה.

 

{{מיון רגיל:ג'באר, אסיה}}

[[קטגוריה:סופרים אלג'יראים כותבי צרפתית]]

[[קטגוריה:סופרות כותבות צרפתית]]

[[קטגוריה:סופרות אלג'יראיות]]

[[קטגוריה:סופרות צרפתיות]]

[[קטגוריה:צרפתים שנפטרו ב-2015]]