יהדות מולדובה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←פתיח: איך לא הוזכרו יצירות המופת שנכתבו בעקבות הפוגרומים? |
עריכה |
||
שורה 4:
רבים מיהודי בסרביה חיו בעיר הבירה, [[קישינב]]. הקהילה בקישינב הוקמה כבר ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] ובסוף [[המאה ה-19]] ישבו בה כ-50,000 יהודים, שהיו כמעט מחצית מאוכלוסיית העיר. יהודים חיו גם בעיירות בסרביה ואפילו ביישובים חקלאיים, בהם עסקו בעבודת האדמה, כפי שתיאר אותם ביצירותיו הסופר [[שמואל-לייב בלנק]]. בשנת [[1897]] התגוררו ב[[בסרביה]] כ-226 אלף יהודים מסך האוכלוסייה של כ-2 מיליון תושבים.
בתחילת [[המאה ה-20]] נערכו בקישינב שני [[פוגרום|פוגרומים]] אכזריים מאוד שהשפיעו רבות על [[יהדות מזרח אירופה]] בכלל ויהדות מולדובה בפרט. הפוגרום הראשון אירע ב-[[6 באפריל]] [[1903]] ובו נרצחו 49 יהודים ועוד מאות יהודים אחרים נפצעו. הפוגרום השני אירע ב-[[19 באוקטובר]] [[1905]] ובו נרצחו 19 יהודים. פרעות אלו מכונים [[פרעות קישינב]]. שני הפוגרומים גרמו לבריחה גדולה של יהודים ממולדובה, חלקם ל[[מערב אירופה]] ול[[ארצות הברית]] וחלקם ל[[ארץ ישראל]] במהלך [[העלייה השנייה]]. בעקבות הפוגרומים כתב [[חיים נחמן ביאליק]] את הפואמות [[על השחיטה]] ו[[בעיר ההרגה]].
אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]] צורפה מולדובה לרומניה, ומספר היהודים בה גדל מאוד, למורת רוחם של הרומנים. לפני מלחמת העולם השנייה אולצו הרומנים לוותר על חבל ארץ זה ל[[ברית המועצות]]. הוויתור היה טראומטי עבור הרומנים והם האשימו את היהודים באהדה ל[[קומוניזם]] ותככים שגרמו לאובדן מולדובה. כאשר פלשו ה[[גרמנים]] יחד עם ה[[רומנים]] למולדובה ב[[מלחמת העולם השנייה]] הועבר השלטון למשטר הרומני הפשיסטי. הרומנים הגלו את היהודים ל[[טרנסניסטריה]], שם נרצחו מעל חמישים אחוזים מכלל יהודי בסרביה. תחת השלטון הסובייטי סבלו היהודים הדתיים מדיכוי על רקע אמונתם, כמו המאמינים של הדתות האחרות בברית המועצות הקומוניסטית.
| |||