תהילים ג' – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה
מ מהערך על אבשלום, ראו תורמים שם
שורה 15:
'''ט''' לַיהוָה הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה.}}
[[קובץ:Rembrandt van Rijn - David in Prayer.jpg|250px|ממוזער|שמאל|המלך דוד מתפלל, ציור מאת [[רמברנדט]] (1652)]]
'''תהילים ג'''' הוא המזמור השלישי של [[תהילים]]. זוהי הודיה אישית [[אלוהים|לאלוהים]], אשר ענה [[תפילה|לתפילת]] [[נשמה]] מיוסרת. תהילים ג' מיוחס ל[[דוד]], כאשר הוא ברח מ[[אבשלום]] [[בן|בנו]] . דוד, שננטש על ידי נתיניו, נלעג מצד [[שמעי בן גרא]], ונרדף אחר כתרו [[חיים|וחייו על]] ידי בנו, פונה לאלוהיו, מודה בתחינותיו ומתוודה על [[אמונה|אמונתו]]. סיפורו של אבשלום נמצא ב{{תנ"ך|שמואל ב|יג|יח}}.
 
== פרשנות ==
===ביהדות===
בגמרא התפרשו הפסוקים בתהילים, ב[[מסכת ברכות]] דף ז': "ואמר ר' יוחנן משום רשב"י קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג מגוג שנאמר (תהילים ג'): "מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו" וכתיב בתריה (שם) "ה' מה רבו צרי רבים קמים עלי" ואילו גבי מלחמת גוג ומגוג כתיב (שם ב') "למה רגשו גויים ולאומים יהגו ריק" ואילו "מה רבו צרי" לא כתיב. ומבואר- שהמאבק של דוד עם אבשלום בנו המכונה בגמרא "תרבות רעה" - מהווה סמל למאבקו של האדם עם יצרו הרע המקומם עליו מתוך ביתו.
 
ב[[ספר הזוהר]] נכתב: "רבי יהודה פתח ואמר מזמור לדוד בברחו וגו', מקרא זה העירו החברים, אבל למה אמר שירה, אם משום שבנו שקם עליו ולא זר, היה צריך להיות יותר גדולה, כי אדם מתמרמר יותר על רעה מועטת מיד קרוביו, משמתמרמר על רעה מרובה מידי אחרים. אלא מזמור לדוד שכן רצה דוד, שמקודם חשב שהקב"ה יענישו על חטאיו בעולם הבא, כיון שראה שבעולם הזה רוצה להפרע ממנו היה שמח ואמר שירה."
 
[[רש"ר הירש]] כתב על האמור בפרק: "דוד המלך, נתפס בתאוות היצר, הפר את המוסר ואת אושרו המשפחתי של אחד מנתיניו והוא נושא עתה את עוונו בבריחתו מפני בנו, עצמו ובשרו, שגזל ממנו את כס מלכותו וביתו. קצף עמו, תוכחתו והאשמתו, מביאים אותו לידי ייאוש, ובעצם העובדה שהוא שכב, ישן והקיץ שוב - הוא מוצא את הביטחון שה' לא נואש ממנו, ובכך הוא מביע ללב כל השקועים בחטא ויגון את הנחמה ואת עוז הרוח שאי אפשר לגזלם לעולם: איש אשר ה' מניחו לקום משנתו לקראת יום חדש, מובטחת לו בזאת עזרת ההשגחה העליונה במאמציו לשוב ולזכות בטוהר חיים ושמחת חיים".
 
===בנצרות===
בפרשנות התמציתית של מתיו הנרי, פסוקים א'-ג' מייצג את דוד המתלונן בפני האלוהים על אויביו, ומתוודה באמונתו באלוהים. פסוקים ד'-ח' מייצגים את ניצחונותיו על פחדיו, ומעניקים לאלוהים את התהילה, תוך שהוא לוקח לעצמו את האפשרות להיות נינוח.