המשפט בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישורים
מ הוספת קישור לשטח B
שורה 176:
[[הסכם אוסלו]] והתהליכים ההיסטוריים שהתחילו בשנת 1993 בנוגע למעמדם של יהודה שומרון ועזה, הביאו לשינוי חשוב. הסכמי הביניים בין ישראל והפלסטינים הקימו את [[הרשות הפלסטינית]] בשורת הסכמים (הסכם אוסלו ב-1993, [[הסכם קהיר (1994)|הסכם קהיר]] ב-1994 ו[[הסכם וושינגטון]] ב-1995) אשר קיבלו עיגון בחוק הכנסת חוק יישום הסכם הביניים בדבר [[הגדה המערבית ורצועת עזה]]"{{הערה|{{ויקיטקסט חוק|חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו-1996}}}}. נמסרו לרשות הפלסטינית סמכויות חקיקה ושיפוט בחלק גדול מן השטח, פרט לשטח שהוגדר כ"שטח C", בו נותרה על כנה מערכת דיני "התפיסה הלוחמתית".
 
נראה כי גם לאחר קריסת ההבחנה הביטחונית בין "[[שטח A]]", "[[שטח B]]" ו"שטח C" בעקבות [[האינתיפאדה השנייה]], לא חל שינוי במעמדם החוקי של ההסכמים, וכי מקום שבו ניתנה לרשות הפלסטינית סמכות שיפוט וחקיקה, זו נשמרה גם עם שובו של [[צה"ל]] לשטחים אלו.
 
==ראו גם==