הבדלים בין גרסאות בדף "בית מדרש"

הוסרו 286 בתים ,  לפני שנה
(ביטול גרסה 26105852 של 2A01:6500:A040:A483:E1FA:66A5:101E:210F (שיחה) דרישה לשכתוב לא באה ממחיקה, אלא מהעלאת דיון בדף שיחה)
{{הפניה לערך מורחב|בית מדרש פלורליסטי}}
 
בעשורים האחרונים מתרחשמוצאים בישראל רנסאנס רוחני{{הערה|[[יאיר שלג]], '''מעברי ישן ליהודי חדש: רנסאנס היהדות בחברה הישראלית''', הספרייה לדמוקרטיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים 2010.}}, שבו מוצאיםגם יהודים שאינם דווקא דתיים עניין בלימוד בית מדרשי, במוסדות דוגמת '[[עלמא בית לתרבות עברית|עלמא]] בתל אביב, [[בית מדרש אלול]] בירושלים, 'במידבר' בירוחם ועוד.
בתי המדרש הפלורליסטים (מכונים גם מתחדשים) יוצאים מנקודת מוצא שונה מבתי המדרש הישיבתיים הקלאסיים: בעוד שבבתי המדרש הללו התפיסה בדרך כלל היא של אמת אחת שיש להנחילה (ומכאן שיטת הלימוד הפרונטלית הנהוגה ב'שעור הכללי' בישיבות), הרי שבבתי המדרש המתחדשים הגישה היא ריבוית (פלורליסטית) לכתחילה, מבוססת על עירוב של ז'אנרים ספרותיים שונים (הלכה, שירה, הגות וכו'). הלימוד מתקיים תוך ישיבה במעגל, מה שמבטא את הדמוקרטיות והניסיון להכלה של הדעות השונות הקיימות בקבוצה: "בית מדרש פלורליסטי הוא לכן מקום שאליו אנשים מרקעים שונים ומתפיסות עולם שונות באים ללמוד יחדיו ולקיים שיח עם טקסטים יהודיים ושיח ביניהם, לימוד לשם התרחבות אישית והכרת הזולת, לשם צמיחה, לשם מדרש אישי וציבורי גם יחד."{{הערה|[[טובה אילן]], 'בתי מדרש פלורליסטיים כשיח זהות', '''מענית הלב''', מנחת דברים למוקי צור, בעריכת אברהם שפירא, הוצאת הקיבוץ המאוחד, יד טבנקין ובינה תשס"ו, עמ' 190–200 (הציטוט מעמ' 195).}}.