חיים נחמן ביאליק – הבדלי גרסאות

בניסיון להחיות את רעיון השבת בארץ, ייסד ביאליק את פרויקט "[[עונג שבת (אגודה)|עונג שבת]]".{{הערה|{{מים מדליו|[[שמואל אבנרי]]|איך חישמל "עונג שבת" של ביאליק את היישוב? : תרפ"ז-תשס"ז - שמונים שנה ל"מפעלו השלישי" של המשורר הלאומי|maim%20tashsaz/avneri|18, תשס"ז, עמודים 357–370}}{{קישור שבור|21.10.2019}}}} הוא עישן בביתו בשבת, אך ראה בשבת יסוד מכונן של התרבות היהודית, ויצירת פרהסיה ללא שבת עלולים היו לדעתו למוטט את המפעל הציוני.{{הערה|{{הארץ|שמואל אבנרי|השבת של ביאליק: "קומדיה" או נדבך בתרבות יהודית חילונית?|1.715381|6 ביולי 2001}}{{ש}}[[אהרן ליטאי (רבינוביץ)|אהרן ליטאי]], [http://www.tzava.hostov.com/mefursamim/litay.htm "התבטלות הייתה בי"], "הארץ", 6 ביולי 2001}} בעניין זה כתב לחלוצים את הדברים הבאים: "ארץ-ישראל בלי שבת לא תיבנה, אלא תחרב, וכל עמלכם יהיה לתוהו. עם ישראל לא יוותר לעולם על השבת, שהיא לא רק יסוד קיומו הישראלי, אלא גם יסוד קיומו האנושי. בלי שבת אין צלם אלוהים וצלם אנוש בעולם. אילו הייתה העבודה תכלית לעצמה – הרי אין מותר לאדם מן הבהמה... בלי שבת אין ואין תרבות ישראל" (ביאליק, איגרות ביאליק כרך ה, עמ רטו). במכתבו הוסיף ביאליק מילים על חשיבותה החברתית של השבת ותהה: "האם לא הפועל עצמו צריך להתעורר ראשון להלחם מלחמת המוסד הנפלא והקדוש הזה, שבעיקרו לא נוצר אלא בשבילו?".