נעמה גורן-ענבר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת פרמטרים לשמות פרמטרים אחידים בתבניות (תג) |
מ הוספת קישור למדורת השבט (ביטוי) |
||
שורה 53:
במחקריה עסקה בשחזור הנוף הגאולוגי הקדום והמורכב של בקע הירדן, בגיאו-כימיה של המים והקרקעות{{הערה|B. Spiro et al., Climate variability in the Upper Jordan Valley around 0.78 Ma, inferences from time-series stable isotopes of Viviparidae, supported by mollusc and plant palaeoecology. Palaeogeography, Palaeoclimatology, Palaeoecology 282, 32-44 (2009).}}, בשחזור הצומח באזור החל באבקת הפרחים ([[פולן]]){{הערה|W. van Zeist, S. Bottema, A palynological study of the Acheulian site of Gesher Benot Ya’aqov, Israel. Vegetation History and Archaeobotany 18, 105-121 (2009).}}, המשך בזרעים ופירות{{הערה|. Melamed, Ph.D Dissertation. Bar-Ilan University, Ramat Gan (2003).}} ועד שרידי העצים הרבים באתר{{הערה|S. Belitzky, N. Goren-Inbar, E. Werker, A Middle Pleistocene Wooden Plank with Man-Made Polish. J. Hum. Evol. 20, 349-353 (1991).}}. במחקר הפאונה (בעלי החיים) עסקה פרופסור גורן-ענבר בכל המגוון הביולוגי המיוצג באתר. מחקריה עסקו באוסטרקודים המיקרוסקופיים{{הערה|S. Mischke, S. Ashkenazi, A. Almogi-Labin, N. Goren-Inbar, Ostracod evidence for the Acheulian environment of the ancient Hula Lake (Levant) during the early-mid Pleistocene transition. Palaeogeography, Palaeoclimatology, Palaeoecology 412, 148-159 (2014).}}, ב[[קונכיות]], בדגים, במכרסמים ובדו חיים, בזוחלים, ציפורים, ועד בקר, היפופוטמים ופילים. הממצאים בגשר בנות יעקב אפשרו את שחזור הסביבה הקדומה ברמת פירוט שמעטים האתרים האחרים בני התקופה בעולם היכולים להתחרות בה.
במחקריה טענה גורן-ענבר בעזרת דוגמאות מתחומים שונים ורבים כי בני האדם שחיו בתקופה כה מרוחקת בזמן היו בעלי יכולות טכנולוגיות וקוגניטיביות שאינן נופלות מאלו של אנשים מודרניים. מחקריה הראו כי תושבי האתר גשר בנות יעקב ייצרו כלי אבן מתוחכמים ע"פ תוכנית קבועה מראש מתוך מסורת סיתות אותה שימרו במשך אלפי שנים{{הערה|N. Goren-Inbar, G. Sharon, in Axe Age: Acheulian Tool-making from Quarry to Discard, N. Goren-Inbar, G. Sharon, Eds. Equinox, London, (2006), pp. 111-136; N. Goren-Inbar, G. Sharon, N. Alperson-Afil, I. Laschiver, The Acheulian Massive Scrapers of Gesher Benot Ya‘aqov - A Product of the Bifaces’ Chaîne Opératoire. J. Hum. Evol. 55, 702-712 (2008); G. Sharon, N. Alperson-Afil, N. Goren-inbar, Cultural conservatism and variability in the Acheulian sequence of Gesher Benot Ya'aqov. J. Hum. Evol. 60, 387-397 (2011).}}. הכלים סותתו במגוון של טכנולוגיות, מחומרי גלם מגוונים (גיר, צור, בזלת, עץ ועצם) תוך היכרות מעמיקה עם הסביבה ועם תכונותיהן השונות של החומרים השונים. תושבי האתר שלטו באש{{הערה|N. Goren-Inbar et al., Evidence of Hominin Control of Fire at Gesher Benot Ya`aqov, Israel. Science 304, 725-727 (2004).}} והשתמשו ביתרונות הרבים שמעניקה שליטה זו – הגנה, חימום, תאורה ובעיקר בישול. אבל האש גם מעניקה לאדם את [[מדורת השבט (ביטוי)|מדורת השבט]], היכולת לשבת מסביב למדורה התורמת למורכבות הסוציאלית, לאינטראקציה החברתית ולהעברת ושימור המידע בין חברי הקבוצה. תושבי גשר בנות יעקב צדו בעלי חיים גדולים, פילים, היפופוטמים, פרות, איילים, צבאים ועוד וביתרו את בשרם בשיטות המקבילות לחלוטין לשיטות הקצבות המודרניות{{הערה|R. Rabinovich, S. Gaudzinski, N. Goren-Inbar, S. Gaudzinski-Windheuser, N. Goren-Inbar, Systematic butchering of Fallow deer (Dama) at the early Middle Pleistocene Acheulian site of Gesher Benot Ya‘aqov, (Israel). J. Hum. Evol. 54, 134-149 (2008).}}. תזונתם כללה גם בעלי חיים קטנים כגון מכרסמים, ציפורים וסרטנים. העדויות מגשר בנות יעקב גם מראות כי תושבי האתר דגו דגים בכמויות גדולות - אחת העדויות הקדומות ביותר לניצול משאבים מימיים. השימור יוצא הדופן של שרידים בוטאניים באתר הוכיח כי תושבי האתר ניצלו למזונם צמחים שונים ובין השאר אגוזים שניצולם דורש טכנולוגיות של איסוף, נשיאה, פיצוח וייתכן שגם קליה באש.
המגוון הרחב של פעילויות שחשפה פרופסור גורן-ענבר בגשר בנות יעקב ובאתרים האחרים שחפרה, מדגים כי יושבי האתר חיו באתר קבוע – "אתר בית" (Home Base) ובכך איששה את התאוריות שהעלו גדולי החוקרים של התקופה הפלאוליתית התחתונה באפריקה, גלין אייזק ומרי ליקי, שהיו מוריה. הממצאים מגשר בנות יעקב יצרו בסיס נתונים שאיפשר לדון, בפעם הראשונה על סמך נתונים, בנושאים כגון גודל החבורה ומורכבותה, חלוקת עבודה מגדרית ואפילו קיומה של שפה בקרב תושבי עמק החולה לפני 750 אלף שנים.
| |||