ז'אן דה לה פונטן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה ישנה של אלמונימי - כנראה שגוי
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 9:
לה פונטן היה חבר בקבוצת הארבעה שכללה גם את המחזאים [[מולייר]] ו[[ז'אן רסין|רסין]], ואת המשורר והמבקר הספרותי [[ניקולה בואלו]]. עצותיו של בואלו תרמו להחלטתו של לה פונטן לכתוב את [[משל]]יו. אן, דוכסית מונפסייה הזמינה את לה פונטן להתגורר אצלה בארמון לוקסמבורג בפריז, ושם כתב את ששת הספרים הראשונים של "המשלים" ([[1668]]). שמו הגיע לכל רחבי צרפת ורבים קראו את משליו.
 
בשנת [[1673]], לה פונטן הפך לבן חסותה של מאדאם דה לה סבלייה, שניהלה חוג ספרותי בביתה בפריז. בחוג זה השתתפו, בין היתר, [[מאדאם דה לה פייטפאייט]] ו[[מאדאם דה סבינייה]]. מאדאם דה לה סבלייה הזמינה את לה פונטן להתגורר בביתה. הוא נשאר שם עשרים שנה עד מותה בשנת [[1693]], ושם כתב את ששת הספרים האחרונים של "המשלים". המלך לואי ה-14 התנגד למינויו של לה פונטן לחבר [[האקדמיה הצרפתית]] בגלל ספרו "מעשיות" שהכיל סיפורים שנחשבו לא מוסריים לפי קנה המידה של האמונה [[קתוליות|הקתולית]]. לאחר שהמלך הסיר את התנגדותו, לה פונטן נבחר לאקדמיה הצרפתית בשנת [[1683]]. בשנת [[1692]] לה פונטן חזר בתשובה וקיבל את מרותה של [[הכנסייה הקתולית]]. לה פונטן נפטר בפריז בשנת [[1695]]
ונקבר בבית העלמין [[פר לשז]].