חיים כהן (משפטן) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏קורות חייו: הוספת מקור
←‏קורות חייו: עוד אסמכתא
שורה 75:
עם [[הכרזת העצמאות]] היה ל[[פרקליט המדינה]] הראשון, אף שהעדיף להמשיך ולהכין תשתית [[חוק]]ית המבוססת על [[משפט עברי|המשפט העברי]]. הוא פעל לשילוב המשפט העברי לתוך החוק הישראלי, מתוך הכרה בחשיבותו התרבותית.
 
אחר כך כיהן כמנכ"ל משרד המשפטים, ומ-[[1950]] היה [[היועץ המשפטי לממשלה]]. כיועץ משפטי החליט שלא ליישם את החוק הכתוב, האוסר על יחסים [[הומוסקסואליות|הומוסקסואליים]], שראה כחוק לא מוסרי, וכך הפך החוק ל[[אות מתה]]. ב-[[25 ביוני]] [[1952]] מונה לשר המשפטים{{הערה|{{הארץ1||הכנסת אישרה את מינויו של חיים ה. כהן כשר המשפטים|1952/06/26|00130}}}} וכיהן במשרה זו במשך חצי שנה,{{הערה|{{שערים||שר המשפטים נכנס לתפקידו|1952/12/25|00203}}}} מבלי לחדול מכהונתו כיועץ משפטי.{{הערה|[[יצחק זמיר]], "[https://storage.cet.ac.il/CetForums/Storage/MessageFiles/7282/99389/Forum99389M4986I0.pdf השופט חיים ה׳ כהן: האיש והרוח]", '''[[המשפט (כתב עת)|המשפט]]''' י"א, תשס"ז, עמ' 149{{ש}}{{חרות||סמכויות היועץ המשפטי - לשר המשפטים|1952/07/13|00428}}}}
 
החלטתו להגיש [[כתב אישום]] נגד [[מלכיאל גרינוולד]] היא שפתחה את ה[[שערורייה]] הגדולה סביב [[ישראל קסטנר]] ותפקודו בשואה. כהן סבר שאיש ציבור אינו יכול להמשיך בתפקידו מבלי להגיב על האשמות כמו אלו שהוטחו בידי גרינוולד.