נוה אחיעזר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 13:
==רבני השכונה==
* הרב '''אברהם צבי וייס''' - רבה הראשון של השכונה, היה הרב אברהם צבי וייס. נולד בי"א באייר [[ה'תרס"ב]] בעיירה בנדקוויץ שב[[הונגריה]] לרב מנחם וייס [[מו"צ|דומ"צ]] [[מונקאטש]] ולחיה צפרה בת ה[[אדמו"ר]] רבי [[אהרן ווייס]] מבנדקוויץ, אחיו של ה"[[אמרי יוסף]]". נסמך להוראה על ידי סבו ועל ידי רבי [[שמואל ענגיל|שמואל אנגל]] מרדומישלא, רבי [[אברהם יוסף גרינוולד]] [[אב"ד]] [[אונגוואר]], רבי [[אליעזר דוד גרינוולד]] [[אב"ד]] [[סאטו מארה|סאטמר]] ומ[[בד"צ]] [[מונקאטש]]. כיהן כדומ"צ בעיר [[סאטו מארה|סאטמר]], ולאחר הצלתו בשואה, עלה לארץ ישראל, וכיהן כ[[רב]] הקהילה החרדית ב[[יפו]] ובשנת [[ה'תשי"ד]] מונה לכהן כרבה הראשון של שכונת נוה אחיעזר, משרה בה כיהן עד לפטירתו ביום ג' בסיון [[ה'תשל"ט]].▼
▲רבה הראשון של השכונה, היה הרב אברהם צבי וייס. נולד בי"א באייר [[ה'תרס"ב]] בעיירה בנדקוויץ שב[[הונגריה]] לרב מנחם וייס [[מו"צ|דומ"צ]] [[מונקאטש]] ולחיה צפרה בת ה[[אדמו"ר]] רבי [[אהרן ווייס]] מבנדקוויץ, אחיו של ה"[[אמרי יוסף]]". נסמך להוראה על ידי סבו ועל ידי רבי [[שמואל ענגיל|שמואל אנגל]] מרדומישלא, רבי [[אברהם יוסף גרינוולד]] [[אב"ד]] [[אונגוואר]], רבי [[אליעזר דוד גרינוולד]] [[אב"ד]] [[סאטו מארה|סאטמר]] ומ[[בד"צ]] [[מונקאטש]]. כיהן כדומ"צ בעיר [[סאטו מארה|סאטמר]], ולאחר הצלתו בשואה, עלה לארץ ישראל, וכיהן כ[[רב]] הקהילה החרדית ב[[יפו]] ובשנת [[ה'תשי"ד]] מונה לכהן כרבה הראשון של שכונת נוה אחיעזר, משרה בה כיהן עד לפטירתו ביום ג' בסיון [[ה'תשל"ט]].
* הרב '''משה יעקב וייס''' - לאחר פטירת הרב אברהם צבי וייס, מונה בנו ה[[רב]] [[משה יעקב וייס]] למלא את מקומו ברבנות השכונה. הרב משה יעקב וייס, נולד (בז’ בחשוון [[ה'תרפ"ד]], [[סאטו מארה|סאטמר]]). תלמידם של האדמו”ר רבי [[יואל טייטלבוים]] בסטמאר, רבי [[יהודה רוזנר]] בעל “האמרי יהודה” מסקלהיד, הרב [[ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ]] והרב [[מרדכי בריסק]] רבה של [[טשנד]]. קיבל [[סמיכה לרבנות|סמיכה]] מ[[בית דין]] של קהילת מונקאטש ומבעל ה’בניין דוד’. בצעירותו, טרם נישואיו, כיהן כרב בעיירה קטנה בשם קומלוש ליד [[הלמאו|האלמין]] ב[[הונגריה]]. בנובמבר [[1946]] הפליג לארץ ישראל ב[[אוניית מעפילים|אוניית המעפילים]] "[[כנסת ישראל (אוניית מעפילים)|כנסת ישראל]]" שנתפסה על ידי הצי הבריטי ומעפיליה גורשו ל[[מחנות המעצר בקפריסין]]. כעבור 9 חודשים שוחרר ועלה ארצה. בארץ קיבל ‘סמיכה’ מהרב הראשי הרב [[איסר יהודה אונטרמן]], ו’[[הראשון לציון]]’ הרב [[יצחק ניסים]] וכן על ידי הרב [[עקיבא סופר]] מפרשבורג והרב [[חיים מרדכי רולר]] רבה של ניאמץ. בשלהי שנות השמונים התקרב מאד לרבי [[מנחם מענדל שניאורסון]] מ[[חסידות חב"ד|ליובאוויטש]] ונהפך לחסידו. כיהן בתפקיד זה עד לפטירתו בערב שבת קודש י"ח טבת ה'תשע"ב.▼
▲לאחר פטירת הרב אברהם צבי וייס, מונה בנו ה[[רב]] [[משה יעקב וייס]] למלא את מקומו ברבנות השכונה. הרב משה יעקב וייס, נולד (בז’ בחשוון [[ה'תרפ"ד]], [[סאטו מארה|סאטמר]]). תלמידם של האדמו”ר רבי [[יואל טייטלבוים]] בסטמאר, רבי [[יהודה רוזנר]] בעל “האמרי יהודה” מסקלהיד, הרב [[ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ]] והרב [[מרדכי בריסק]] רבה של [[טשנד]]. קיבל [[סמיכה לרבנות|סמיכה]] מ[[בית דין]] של קהילת מונקאטש ומבעל ה’בניין דוד’. בצעירותו, טרם נישואיו, כיהן כרב בעיירה קטנה בשם קומלוש ליד [[הלמאו|האלמין]] ב[[הונגריה]]. בנובמבר [[1946]] הפליג לארץ ישראל ב[[אוניית מעפילים|אוניית המעפילים]] "[[כנסת ישראל (אוניית מעפילים)|כנסת ישראל]]" שנתפסה על ידי הצי הבריטי ומעפיליה גורשו ל[[מחנות המעצר בקפריסין]]. כעבור 9 חודשים שוחרר ועלה ארצה. בארץ קיבל ‘סמיכה’ מהרב הראשי הרב [[איסר יהודה אונטרמן]], ו’[[הראשון לציון]]’ הרב [[יצחק ניסים]] וכן על ידי הרב [[עקיבא סופר]] מפרשבורג והרב [[חיים מרדכי רולר]] רבה של ניאמץ. בשלהי שנות השמונים התקרב מאד לרבי [[מנחם מענדל שניאורסון]] מ[[חסידות חב"ד|ליובאוויטש]] ונהפך לחסידו. כיהן בתפקיד זה עד לפטירתו בערב שבת קודש י"ח טבת ה'תשע"ב.
*הרב '''יצחק ישעיה וייס''' - מלבד התמחותו ברבנות, הוא מומחה בנושא יחוס וגנאלוגיה. בעבר אף ערך והוציא לאור את כתב העת [[צפונות (כתב עת)|צפונות]].▼
▲מלבד התמחותו ברבנות, הוא מומחה בנושא יחוס וגנאלוגיה. בעבר אף ערך והוציא לאור את כתב העת [[צפונות (כתב עת)|צפונות]].
* הרב '''שלמה מחפוד''' - לצד הרב האשכנזי הרב וייס מכהן רב תימני חשוב, הרב [[שלמה מחפוד|שלמה יוסף מחפוד]], אשר מונה לאחר פטירת הרב אברהם צבי וייס לשמש כרב עבור ציבור [[יהדות תימן|יוצאי תימן]] המתגוררים באזור.▼
▲לצד הרב האשכנזי הרב וייס מכהן רב תימני חשוב, הרב [[שלמה מחפוד|שלמה יוסף מחפוד]], אשר מונה לאחר פטירת הרב אברהם צבי וייס לשמש כרב עבור ציבור [[יהדות תימן|יוצאי תימן]] המתגוררים באזור.
עם תושבי השכונה נמנה הרב [[אמנון יצחק]], מגדולי המחזירים בתשובה, והרב [[יצחק רצאבי]] מחשובי רבני תימן.
==קישורים חיצוניים==
* {{שערים|יהודה רזמיווש|שיכון נוה אחיעזר אשר בבני ברק|1955/02/18|00501}}
* {{עיתונות יהודית היסטורית 2|שערים|SHAR|י. מריץ|עיירה חרדית למופת: עשר שנים להווסדה של נוה אחיעזר|1957/07/26|00400}}
==הערות שוליים==
| |||