ישעיהו ירחע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ערך חדש
 
סקריפט החלפות (, ארצות הברית, מוארכות), קו מפריד בטווח מספרים, סידור קטגוריות
שורה 1:
[[קובץ:מלון אלנבי ביתו של ישעיהו ירחע 1936.JPG|250px|ממוזער|שמאל|ביתו של ישעיהו ירחע בסמטת בית השואבה 4, בתל אביב, 1936]]
'''ישעיהו ירחע''' (ב[[אנגלית]]: Isaiah Jarcho {{כ}}; [[1 במרץ]] [[1873]] {{הערה|1=[https://www.geni.com/people/Isaiah-Jarcho/6000000047369464821 עפ"י אתר GENI]; עפ"י אתר חברה קדישא נולד ב-1874; עפ"י דני רכט, נולד ב-1872.}} - [[4 במרץ]] [[1941]]) היה מהנדס שתכנן את המושבה [[רעננה]] והקים מספר בתים ב[[תל אביב]].
== קורותיו ==
נולד בשנת 1873 לגולדה אסתר ואהרון יעקב ב[[סלוצק]], אז חלק מן [[האימפריה הרוסית]] (כיום ב[[בלארוס]]), למשפחה בת שמונה ילדים (שישה אחים ושתי אחיות).
ירחע הגיע ל[[ניו יורק]] ב-1891 בהזמנת בן-הדוד של אימו שעבד שם כקבלן. ב-1897 זכה לאזרחות אמריקנית. הוריו ויתר האחים היגרו גם הם בשנת 1900 לערך לארה"בלארצות הברית והמשפחה התאחדה שם.
ירחע שימש כמהנדס בעיריית ניו-יורק.
 
שורה 10:
ירחע וקזן חיפשו בארץ ישראל במשך כשמונה חודשים אחר שטח האדמה המתאים ביותר להקמה מושבה חקלאית. לבסוף מצאו שטח מתאים בקרבת [[כפר סבא]].
בתחילת אפריל [[1922]] יצא עם ראשוני החלוצים ברגל לשטח רעננה ומונה כמנהל המושבה מטעם "אחוזה".
ירחע מדד את הקרקע בעזרת מכונת מדידה שהביא עמו מארה"במארצות הברית וחילק את השטח לחלקות בנות כ-50 דונם כל אחת. הוא תכנן את המושבה כרחוב ראשי ארוך, ומשני צידיו חלקות המגורים הצרות והמאורכותוהמוארכות, אשר בחזיתם בתי המגורים ומאחור שטחי החקלאות. ירחע יצא לירושלים, כדי לקבל חוות דעת מקצועית אילו גידולים כדאיים לטיפוח במושבה. הוא נפגש עם [[שמואל ברוזה]], שנחשב בזמנו כגדול המומחים לחקלאות בארץ.
 
ירחע רכש בתחילת [[1922]] מגרש ברחוב אלנבי 92א' בתל אביב מאדמת "[[חברה חדשה לקניית ומכירת קרקעות|חברה חדשה]]" בשותפות עם אליעזר כץ-שטרשונסקי. לימים נקרא הרחוב סמטת בית השואבה 4 (בסמוך למפעל המים העירוני).
על המגרש נבנה בשנת 1926 ביתו של ישעיהו ירחע, שתכנן האדריכל והמהנדס [[יעקב אורנשטיין (אדריכל)|יעקב אורנשטיין]]. מאוחר יותר הושכר חלק מן הבית ל"מלון אלנבי".
בשנים 1923-19241923–1924 רכש ירחע מספר מגרשים. אחד מהם, חלקה גדולה (6127 מ"ר) בשכונת [[תל נורדאו]], קנה בעבור מאתיים [[לירה ארץ ישראלית|לירות מנדטוריות]]. המגרש הוחכר בהמשך לד"ר יוסף סורקיס למטרת הקמת ראינוע. התנאי שהציב ירחע לעסקה היה שהראינוע על שם בתו הבכורה, רינה, שעבדה זמן מה כמורה לאנגלית בגימנסיה הרצליה. "גן רינה" תוכנן גם הוא בידי האדריכל יעקב אורנשטיין ונפתח בשנת 1929. הראינוע הפך למוסד תרבות בעיר ופעל בה במשך 31 שנים עד שנת 1960. על מגרש אחר נבנה בשנת 1934 הבניין החדש של בית הספר תל נורדאו.
 
לאחר [[הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב]] בספטמבר [[1940]], עזבו בני המשפחה את הארץ ושבו לארה"בלארצות הברית באוניה.
 
ירחע היה נשוי לאנה לבית לוין. הפרופסור לרפואה והחוקר יוליוס ירחע (מייסד הספרייה הרפואית של [[האוניברסיטה העברית]] בירושלים) הוא אחיו.
שורה 28:
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מהנדסים אמריקאים]]
[[קטגוריה:ציונים ילידי המאה ה-19: אנשי היישוב]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה השלישית]]
[[קטגוריה:תל אביב: אישים]]
[[קטגוריה:רעננה: אישים]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1941]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות נחלת יצחק]]
[[קטגוריה:ציונים ילידי המאה ה-19: אנשי היישוב]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1941]]