הצלב האמיתי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 18:
כחודש לאחר כיבוש ירושלים בידי הצלבנים מספר הכרוניקן פולק משרטר כי הצלב האמיתי נתגלה על ידי [[מלכיתים|סורי-נוצרי]], העשוי בצורת צלב ומכוסה בחלקו בעבודת [[כסף (יסוד)|כסף]] ובחלקו בעבודת [[זהב]]. החלק נישא לכנסיית הקבר וממנו לכנסיית ה"טמפלום דומיני", ששכנה במקום [[כיפת הסלע]]. אחר כך נקבע מקומו בכנסיית הקבר.
 
מקור אחר שנעשה בו שימוש מועט על ידי היסטוריונים הוא מכתב שנשלח מירושלים ב-[[1120]] על ידי אנסילוס, [[כומר]] בכנסיית הקבר הצלבנית אל גרברט, בישוף [[פריז]]. אנסילוס הצליח לרכוש מידי אלמנת [[מלך]] ה[[גאורגים]], שהשתקעה בירושלים פיסה של הצלב הקדוש האמיתי ושלח אותה ל[[קתדרלה|קתדרלת]] [[קתדרלת נוטרדאם (פריז)|נוטרדם]] בפריז, שבה כיהן לפני ליצאשיצא לארץ ישראל. במכתב הוא מספר כי לאחר מות הרקליוס דיכאו המוסלמים את הנוצרים{{הערה|Ansellus Cantor Sancti Sepulchri, in: Gallia Christiana, VII, Paris, 1744, instrumenta, J, Richard, 'Quelques textes sur les premiers temps de l'eglise latine a Jerusalem', cols, 45-46.}} {{ציטוט|תוכן="עד כדי כך שניסו להכחיד את שם המשיח ולמחוק את זכר הצלב והקבר. לאחר התייעצות, חילקו הנוצרים את הצלב לפיסות רבות ופיזרו אותן בין [[כנסייה|כנסיות]] המאמינים, כך שגם אם הם יצליחו לשרוף חלק אחד, יוותרו שאר החלקים ללא פגע. על כך נמצאים בעיר קונסטנטינופול, בנוסף לצלבו של הקיסר, שלושה צלבים; ב[[קפריסין]]- שניים; ב[[כרתים]] - אחד; ב[[אנטיוכיה]]- שלושה; ב[[אורפה|אדסה]]- אחד; ב[[אלכסנדריה]]- אחד; ב[[אשקלון]]- אחד; ב[[דמשק]]- אחד; בירושלים -ארבעה; לסורים - אחד; ל[[נצרות יוונית-אורתודוקסית|יוונים]] של [[מנזר מר סבא|מר סבא]]- אחד; ל[[נזיר]]י [[עמק יהושפט]]- אחד; ולנו [[נצרות קתולית|הלטינים]] של הקבר הקדוש- אחד; לפטריארך הגיאורגי - אחד; למלך הגאורגים - אחד, שנמצא עתה- השבח לאל- בידיכם"}}
 
הצלב האמיתי מילא תפקידים אחדים בעולמם של הצלבנים. בראש ובראשונה היה לצלב מקום מרכזי בטקסים הדתיים הקשורים במחזור החגים הנוצריים. בתהלוכות שבהן השתתף הפטריארך, נשא הוא את הצלב בחוצות ירושלים. חשיבות מיוחדת הייתה לתהלוכות [[יום ראשון של הדקלים|יום ראשון של כפות התמרים]] ו[[יום שישי הטוב|יום שישי שלפני הפסחא]]. הצלב עצמו היה נושא להערצה ביום הצליבה ובחג ה[[פסחא]]. גם ב[[שבת האור|טקס האש הקדושה]] החזיק הפטריארך את הצלב האמיתי כסגולה שנס האש אכן יתחולל. חג "רוממות הצלב הקדוש" שנחוג ב-14 בספטמבר, היה בעל אופי ירושלמי מובהק. הצלבנים הזדהו עם השבת הצלב לירושלים בידי הרקליוס, והוסיפו לחג נופך משלהם: הם פתחו את [[שער הרחמים]] והתהלוכה עברה דרכו, לזכר החזרת הצלב דרך שער זה בידי הרקליוס ב-629.