רצח ארלוזורוב – הבדלי גרסאות

בן -ציון מאיר חי עוזיאל

[[הראי"ה קוק]], הרב הראשי לארץ ישראל, יצא להגנת הנאשמים, והיה מראשי המגינים עליהם ביחד עם רבנים רבים ואישים כמו [[בן -ציון מאיר חי עוזיאל]], [[מאיר בר-אילן]], [[נתן מיליקובסקי]], [[שאול טשרניחובסקי]], [[משה סמילנסקי]], [[אלתר דרויאנוב]], [[יוסף קלוזנר]], [[אברהם קריניצי]], ו[[שלמה יצחק שטמפפר]].{{הערה|1={{דבר||כרוז תמיכה בסטבסקי|1934/06/21|00313}}.}} הוא טען שאין ל[[הוצאה להורג ללא משפט|הוציא להורג]] ללא ראיות מבוססות. על תמיכתו של הרב קוק בנאשמים, ועל התגייסותו המסיבית לעזרתם,{{הערה|1={{דבר||הרב קוק שולח שליח לעבר לגבול - שולח טלגרמות לכל ארצות הגולה|1934/06/13|00910}}.}} נמתחה ביקורת חריפה בעיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]".{{הערה|1={{דבר|מ.ד.|באמצע המשפט|1934/05/18|00200.}}{{ש}}{{דבר|[[משה בילינסון]]|למנוע טשטוש|1934/07/02|00200}} {{ש}}{{דבר|ז. דויד|תשובה אם ישנה!|1934/06/28|00311}}}} בתגובה לסופר [[ר' בנימין]] שתהה על כך שהרב קוק מסנגר על סטבסקי, כתב הרב קוק: "רק האמת בטהרתה היא המאירה את עיני ותומכת את לבבי, שאתן את כחי הדל להציל את הלקוח למות בלא שום יסוד לאשמתו, ואשר הנני חדור כולי בהכרה ברורה מטהרת המצפון שלי שהנאשם הוא נקי וצדיק וחף לגמרי מכל פשע וחשד של רצח".{{הערה|1=מאמרי הראי"ה עמ' 522-523.}} במאמר שפרסם ז'בוטינסקי בעיתון "הירדן", באוגוסט 1934, עם זיכויו של סטבסקי, והנושא את הכותרת "אלה שהצילו", הוא מונה את הרב קוק, יחד עם הסניגור עו"ד הוראס סמואל והנדבן מיכאל השכל (הגם שאינו נוקב בשמו), כ"שלושה בני אדם שהייתה להם השפעה מכרעת בזיכוי הנאשמים".{{הערה|1=[[יוסי אחימאיר]], [http://www.beit-harav.org.il/images/my/my117.pdf זאב ז'בוטינסקי], "מגד ירחים", גיליון תמוז תשס"ט, מס' 117, עמ' 4 (בהוצאת "בית הרב" ירושלים).}}