הבדלים בין גרסאות בדף "מנדל לפין"

אין שינוי בגודל ,  לפני 5 חודשים
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
(קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה)
[[קובץ:Lefin Heshbon HaNefesh.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ספר "חשבון הנפש", שער המהדורה שהודפסה ב[[דפוס ראם]], וילנה תר"ה (1845) בעידודו של ר' [[ישראל סלנטרמסלנט]]]]
רבי '''מנחם מֶנדֶל לֶפִין מסָטָנוב''' ("'''סָטָנוֹבֶר'''"; לעיתים: '''ממיקולאייב'''; ב[[כתיב]] [[יידיש|יידי]]: '''מענדל''' או '''מענדיל לעפין''' ('''סאַטאַנאָווער''' או '''מיקאָלאַיעווער'''), בקיצור '''רמ"ל'''; [[1749]], [[סטנוב]], [[פודוליה]] – [[ו' בתמוז]] [[תקפ"ו]], [[9 ביולי]] [[1826]], [[טארנופול]]) היה מראשוני [[תנועת ההשכלה היהודית]] ב[[יהדות פולין|פולין]], [[מתרגם]] ומחבר ספרות עממית ב[[עברית]] וב[[יידיש]].
 
תרגום ספרי המקרא ליידיש בידי רמ"ל עורר התנגדות רבה אצל אנשי תנועת ההשכלה: לא זו בלבד שהיידיש הייתה בעיניהם "ז'רגון", שפה משובשת ונמוכה, אלא גם תרגומו עמד כנגד אחד המפעלים החשובים של ההשכלה - מפעל התרגום של ספרי המקרא ל[[גרמנית]], שהחל בו מנדלסון. אמנם כוונתו של רמ"ל לא הייתה דווקא להעלות את היידיש למדרגת שפת תרבות, אלא בעיקר להשתמש בה ככלי להפצת ההשכלה בכל שכבות העם, אך אף על פי כן לא יכלו המשכילים לקבל יצירה כזו ממי שנחשב ליורשו של מנדלסון בפולין. משכיל בשם [[טוביה פדר]] יצא נגד רמ"ל ב[[סאטירה]] עוקצנית בשם "קול מחצצים". הוא תיאר בה שיחה דמיונית בעולם האמת בין מנדלסון ותלמידיו, ובה מתלונן מנדלסון כי אינו מבין את תרגומו של לפין ואת השפה העילגת וההמונית שבה נכתב. אחד התלמידים, [[יצחק אייכל]], עונה למנדלסון שרמ"ל "בז למליץ (=לכותבים בעברית מליצית, המשכילים), ובפני דובר צחות ירוק יִרק". להגנתו של רמ"ל יצא משכיל אחר, [[יעקב שמואל ביק]]; הוא ענה לטענותיו של פדר, דיבר בשבחה של היידיש וקבע כי גם היא יכולה לשמש כלשון תרבות. דעה כזו הייתה חריגה לגמרי בנוף המשכילי, ואכן בהמשך חייו עבר ביק ממחנה המשכילים אל [[תנועת החסידות|החסידות]]. רמ"ל עצמו לא התערב בפולמוס, אך לא המשיך להוציא לאור את התרגום אחרי שיצא התרגום לספר משלי; תרגומו לקהלת נדפס רק אחרי מותו.
 
ספרו "חשבון הנפש" הוא ספר [[מוסר]] העוסק בתיקון מידות הנפש ובחינוך עצמי. הספר מושפע מאוד מחיבוריו של [[בנג'מין פרנקלין]]. לפין לקח מן ה[[אוטוביוגרפיה]] של פרנקלין את שיטת השיפור העצמי המבוססת על קביעת שלוש עשרה מידות בנפש ועבודה עצמית עליהן לפי שבועות. כפי הנראה היה "חשבון הנפש" מיועד גם להציב אלטרנטיבה כנגד השקפות ודרכי התנהגות של החסידים בתחום ההשתלמות האישית, המוסר והתפילה. המהדורה הראשונה של "חשבון הנפש" יצאה ב[[לבוב]] ב-[[1808]]. גם ספר זה הפך נפוץ ומשפיע מאוד בקהילות היהודיות בפולין ובמזרח אירופה, ויצא לאור בעוד חמש מהדורות במהלך [[המאה ה-19]]. השפעה מיוחדת הייתה לספר על רבי [[ישראל סלנטרמסלנט]], מייסד [[תנועת המוסר]], ששאב רעיונות רבים ממנו – לרבות שלוש עשרה המידות – ודחף להדפסת מהדורה של הספר ב[[וילנה|ווילנה]] תר"ה (1844).
 
ההשפעה העיקרית של רמ"ל על הספרות העברית החדשה עד ימינו היא השימוש ב[[לשון חז"ל]]. בימיו הייתה זו חריגה מהנורמה המשכילית שגרסה שימוש ב[[עברית מקראית]] בלבד, אך חיבתו ללשון המשנה עברה לתלמידיו מרדכי סוחוסטאוור ו[[אליעזר צבי צווייפל]], ומהם לתלמידם שלום יעקב אברמוביץ' (הוא [[מנדלי מוכר ספרים]]), שהביא למהפכה בסגנון הספרות העברית כששילב בה את לשון המשנה.
 
==לקריאה נוספת==
* [[עמנואל אטקס]],‫ '''ר' ישראל סלנטרמסלנט וראשיתה של תנועת המוסר''', ירושלים: [[הוצאת מאגנס|מאגנס]], תשמ"ד.
* [[נתן מיכאל ‬גלבר]], "מנדל לפין-סטנובר והצעותיו לתיקון אורח חיים של יהודי פולין בפני [[הסיים הגדול]] (1788–1792)", בתוך:‫ '''ספר יובל לכבוד הרב ד"ר אברהם ווייס''', ניו יורק: ועד ספרי היובל, תשכ"ד, עמ' רעא–שה.
* ניסן ‬וקסמן, "ספר שנתעלם מן העין (על "חשבון הנפש" ומחברו)", '''שנה בשנה''' (תשכ"ט), עמ' 303–315.
</div>
 
* '''קונטרס בואו חשבון''', במעלת הספר המופלא בתורת החינוך התורתי "חשבון הנפש", שנדפס בשנת תר"ה בעצת אור ישראל וקדושו מרן הגרי"ס [=הגאון רבי ישראל סלנטרמסלנט] זצוק"ל, ירושלים: [[המוסד לעידוד לימוד התורה]], תשנ"ח.
 
==קישורים חיצוניים==