הבדלים בין גרסאות בדף "חיים ויצמן"

נוספו 142 בתים ,  לפני חודשיים
←‏לקריאה נוספת: ביוגרפיה של אחותו המכילה מידע רב על המשפחה ועל חיים.
מ (שוחזר מעריכות של 176.12.251.177 (שיחה) לעריכה האחרונה של RimerMoshe)
תגית: שחזור
(←‏לקריאה נוספת: ביוגרפיה של אחותו המכילה מידע רב על המשפחה ועל חיים.)
 
====בארץ ישראל, 1918====
[[קובץ:Weizmann_and_feisal_1918Weizmann and feisal 1918.jpg|שמאל|ממוזער|250px|1918|ה[[אמיר]] [[פייסל הראשון מלך עיראק|פייסל]] וחיים ויצמן, יוני 1918]]
ב-6 בנובמבר 1917 העלה ויצמן רעיון לשגר לארץ ישראל משלחת שתייעץ לבריטניה לגבי מצב היהודים בארץ וכינון הבית הלאומי. בדצמבר הגיש לממשלה את הצעותיו. ב-4 במרץ [[1918]] התקבל ויצמן לראיון אצל [[ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת]] ב[[ארמון בקינגהאם]]. המלך הביע בפניו את אהדתו לציונות ואיחל לו הצלחה. באותו יום יצא ויצמן לפריז, ומשם לרומא ו[[טרנטו (עיר)|טרנטו]], שם עלתה המשלחת בראשותו על אנייה ל[[אלכסנדריה]], מצרים, בה נפגש עם הציונים המקומיים - פליטים מארץ ישראל ויהודים מצריים - ונאם בפני חיילים יהודים בקהיר. לאחר כשלושה שבועות במצרים, יצאה המשלחת ברכבת החוף לארץ ישראל, ובערב 4 באפריל הגיעו חבריה ל[[תל אביב]]. הביקור התקיים בזמן כיבוש ארץ ישראל על ידי הבריטים, שהחזיקו אז בקו חזית במרחק מספר קילומטרים מצפון לתל אביב. ויצמן נפגש עם קצינים בצבאו של הגנרל [[אלנבי]] וגילה שרבים מהם כלל אינם מודעים להצהרת בלפור (שפורסמה רשמית בארץ ישראל רק במאי 1920) או שהתנגדו לה. ויצמן מצא בקרבם רק ידיד אחד, קצין המודיעין של אלנבי, [[וינדהאם דידס]], שסיפר לוויצמן כי ניתן למצוא את החיבור האנטישמי המזויף "[[הפרוטוקולים של זקני ציון]]" אצל קצינים בריטיים רבים, שגם מאמינים בכל מה שכתוב בו. ויצמן שהה במפקדתו של אלנבי ב[[הוספיס]] הגרמני בביר סאלם, סמוך ל[[רמלה]], וקשר עמו קשרי עבודה. בסוף אפריל שוחח ויצמן עם קבוצת נכבדים ערבים, ובהם [[המופתי של ירושלים]] [[כאמל אל-חוסייני]], בארוחת ערב שערך [[רונלד סטורס]] בירושלים. ויצמן טען בפניהם כי הציונים שבים למולדתם ושיש בה מקום לשני העמים.{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק ט, עמ' 120–123.}}
 
* חיים וויצמן, '''מסה ומעש - זכרונות חייו של נשיא ישראל''', תרגם: [[אשר ברש]], תל אביב: [[הוצאת שוקן]], 1949.
* [[יצחק לופבן]] (עורך), "דברים" - כתבי חיים וויצמן בארבעה כרכים, [[הוצאת מצפה]], 1934.
*[[חיה ויצמן-ליכטנשטיין]], '''בצל קורתנו'''; פרקי זכרונות מבית אבא, [[עם עובד]], תשי"ג
* [[יוסף גורני]] וגדליה יוגב (עורכים), '''מדינאי בעתות משבר''': דרכו של חיים ויצמן בתנועה הציונית 1900–1948, [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]] ו[[אוניברסיטת תל אביב]], 1977.
* [[דבורה ברזילי]], '''המדיניות הציונית של חיים ויצמן בתקופת מלחמת העולם הראשונה''', בתוך: אידאולוגיה ומדיניות ציונית (קובץ מאמרים), ירושלים, 1978.