אהרן מקרלין (השני) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
RimerMoshe (שיחה | תרומות) קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה |
||
שורה 37:
בנוסף לגדלותו בתורה היה רבי אהרן גם בעל כושר ארגוני וב-45 שנות הנהגתו גדלה מאוד השפעת החסידות. עיירות שלמות על תושביהן הצטרפו לחסידות קרלין ובמועדים היו אלפים מגיעים לחצרו. כמו אביו, תמך גם הוא ביישוב החסידי בארץ ישראל שבו הייתה נציגות גם לחסידי קרלין עוד מימי עליית דודו, רבי יעקב, בנו של רבי אהרן הגדול מקרלין. בין היתר פעל לחידושו של [[בית הכנסת של ראשוני החסידים בטבריה|בית הכנסת של רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] ב[[טבריה]]. קבוצה קטנה נוספת מחסידיו התגוררה בירושלים ביניהם רבי [[דוד צבי שלמה בידרמן]] האדמו"ר מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]].
רבי אהרן מקרלין נפטר ב[[י"ז בסיוון]] [[ה'תרל"ב]] ([[1872]]) בצאת השבת שעה שהחסידים היו בסעודה שלישית. בדרכו לחתונת נכדתו ונקבר בעיירה [[מליניב|מלינוב]] שב[[וואהלין]]. את מקומו מילא בנו רבי [[אשר מסטולין (השני)]] שלא האריך ימים ונפטר כשנה לאחר אביו. בנותיו היו ציפורה אשת רבי דוד טברסקי מ[[זלטיפולי]], בנו של רבי [[יוחנן טברסקי (רחמסטריווקה)|יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא]] ומרים, אשת רבי [[אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון)|אברהם יעקב מסדיגורה]], בנו של רבי [[ישראל מרוז'ין]].
=="בית אהרן"==
| |||