הפרעה פוסט-טראומטית מורכבת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 3:
גם הסובלים מפוסט-טראומה וגם הסובלים מפוסט-טראומה מורכבת חווים סימפטומים של עירור-יתר (מצב של דריכות קבועה, כאילו הסכנה עלולה לחזור בכל רגע), פלישה (חווית האירוע כאילו הוא חוזר ונשנה ברציפות בהווה, ניתוק) וצמצום (קהות רגשית, תחושת חוסר-אונים), אך פוסט-טראומה מורכבת כוללת בנוסף, שינויים בוויסות של דחפים ורגשות, שינויים בקשב ובתודעה, עיוותים בתפיסת העצמי ותפיסת האחר, קושי בהבנה וקריאת משמעויות, עיוותים בתפיסת הפוגע ובקשרים עם אחרים. אלה מתבטאים במגוון תופעות הכוללות קשיים בקיום מערכות יחסים, בעיות בקיום התקשרות בין-אישית, חוסר ביטחון מתמשך, [[הפרעת אכילה|הפרעות אכילה]], [[פגיעה עצמית|פגיעות עצמיות]], [[דיכאון קליני|דיכאון]], [[הפרעת אישיות|הפרעות אישיות]], נתקים בזיכרון, ושחזורים תכופים של המצבים הפוגעניים ([[רה-ויקטימיזציה]]). המונח תואר לראשונה בשנת 1992 על ידי [[ג'ודית הרמן]] בספרה "טראומה והחלמה" ובמאמר שליווה את הספר. אף שיש מחקר וכתיבה ענפה על פוסט-טראומה מורכבת ונעשה בה שימוש שוטף ומקובל בספרות המקצועית ובשיח הטיפולי, הקטגוריה עדיין לא נכנסה לאף אחד מהמדריכים הפסיכיאטריים ([[DSM|DSM-5]], [[ארגון הבריאות העולמי|WHO]] ,[[ICD|ICD-10]]).{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:6|{{קישור כללי|כתובת=https://www.tipulpsychology.co.il/short-term/complex-posttraumatic-stress-disorder.html|הכותב=דניאלה עמרמי וצוות מכון טמיר|כותרת=טראומה מורכבת: C-PTSD - מהי טראומה מורכבת ואיך מטפלים בה?|אתר=|תאריך=}}}}
== היסטוריה ==
בגלל הקושי האנושי להאמין במעשי זוועה וחוסר הרצון להתעסק בהם, חקר הטראומה הנפשית חייב להילחם בנטייה התמידית להשתיק את הרע שבטבע האדם דרך הטלת פגמים על הנפגע והפיכתו לסמוי מהעין. לאורך חלק נרחב מההיסטוריה לא ראו בתקופת הילדות תקופה חשובה או משמעותית, לא ראו בנפש סיבה למחקר ולהתעניינות רפואית, לא התייחסו לחוויות של כפייה כאל טראומה או פגיעה, לא האמינו בטיפול באמצעות דיבור ולא חקרו סיבות סביבתיות לבעיות התנהגותיות, גופניות או רגשיות.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:0}}
עיסוק בהתעללות, בפגיעות מיניות או טראומות לא היה קיים עד לאמצע המאה התשע-עשרה. לפני כן, כאשר התייחסו למצבים שהיום נגדיר כהפרעות נפשיות, התייחסו לכך כפן התנהגותי שצריך לתקן אותו או להעניש עליו או התייחסו לכך כאל דיבוק שצריך לגרש, ולא התעסקו כלל בסיפור החיים של האדם. תיעוד על גברים במשברים נפשיים לא ניתן כמעט למצוא לפני המאה התשע עשרה, אף על פי שיש מספר אזכורים של גברים היסטריים אשר מתייחסים אליהם כנשיים ופגומים מלידה. עד מלחמת העולם הראשונה, לא ראו שמלחמות הובילו לתיעוד של גברים הסובלים מסימפטומים של הלם קרב.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.betipulnet.co.il/articles/התעללות_מינית_בילדים/|הכותב=צוות בטיפולנט|כותרת=התעללות מינית בילדים|אתר=בטיפולנט|תאריך=01.07.08}}}}
במאה התשע-עשרה בצרפת החלו לכתוב על פגיעות מיניות בתחום הקרימינולוגיה המשפטית. רופאי חדר מתים כתבו חוות דעת עבור בית המשפט במקרים של מוות או פציעה והחלו להתעניין בתחום של פגיעות מיניות. מספר מאמרים וספרים פורסמו בנושא, אך הם לא זכו לתפוצה רחבה או ליחס חברתי כלשהו.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:12|{{צ-ספר|מחבר=Masson, J. M|שם=The assault on truth: Freud's suppression of the seduction theory|מו"ל=Penguin Press|שנת הוצאה=1985}}}}
הידיעה שפגיעות מיניות מתרחשות הייתה קיימת, אך הנושא לא היה בשיח הציבורי, החברתי, הרפואי או האישי.
הפעם הראשונה שהקשר בין התעללות מינית לבין מצבים פתולוגיים נחשף בצורה נרחבת היה בחיבור של פרויד בשם "האטיולוגיה של היסטריה" שפורסם בשנת 1895. פרויד קרא לכך "תאוריית הפיתוי הילדי" והאמין כי כל היסטריה נובעת מחשיפה לתכנים מיניים או התנהגות מינית שנכפתה על הילד טרם זמנה. הקהילה הרפואית לא קיבלה את התאוריה שלו כי הוא לא הסביר כיצד הגיע לתאוריה וכי הוא טען להכרחיות של פגיעה מינית כדי שתתפתח היסטריה וכמות המקרים ההיסטריים והחלת פגיעה מינית על כולם נראתה לא סבירה. עם המשך עבודתו של פרויד בקליניקה ובפסיכואנליזה עצמית, פרויד הפסיק להתעסק באירועים מיניים שאולי קרו ואולי לא קרו אלא החל להתעסק במנגנונים נפשיים של פנטזיות, בלי קשר להאם הייתה פגיעה מינית או לא. בעבודתו המאוחרת, פרויד הצהיר כי הפגיעות המיניות, שחשב שהיו המקור להיסטריה בסוף המאה ה-19, הן למעשה פנטזיות שלא התרחשו במציאות. אף על פי שלאורך עבודתו הוא ציין מספר רב של פעמים שגילוי עריות הוא שכיח וחלק מהמטופלות של כן עברו התעללות מינית, אמרה זו סימנה את סופו של חקר ההשלכות של התעללות בילדות לאותה תקופה. למעשה הנזק שלה מורגש עד היום, למרות המחקר והמודעות. לאחר שפרויד הצהיר את הצהרתו הבעייתית, החלו להתייחס לנפגעות כנשים שהמציאו את הפגיעות או פנטזו את הפגיעות. החברה, המשטרה ובתי המשפט הפנימו את החשיבה הזו וניתן לראות אותה עד היום.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:12}}
נושא ההתעללויות המיניות חזר לשיח הרפואי והציבורי רק לאחר כשמונים שנה, כאשר נשים אקדמאיות ומטפלות פמיניסטיות החלו לחקור את מצבן של נשים וילדים במשפחה ובחברה, וראו כי הסימפטומים של פוסט-טראומה הנובעת מאירוע בודד אינם מתארים את מלוא ההשלכות שיש להתעללות מתמשכת על הנפש, ובמיוחד על הנפש של הילד. מאז הנושא עולה ויורד מהכותרות, כאשר כל פעם שהוא עולה, הוא נתקל בבקלש או תרעומת זמנית ואז נשכח שוב מעין הציבור. למשל בישראל, אף אחת מהמפלגות הגדולות לא מתייחסת כלל לטיפול בפגיעות מיניות בקמפיינים שלהם, התקציב לטיפול בנפגעי התעללות ובפוסט-טראומה מורכבת מאוד קטן, רשימות ההמתנה לטיפול ציבורי הן של שנה ומעלה, ואין מרכזי אשפוז מותאמים.
פרופסור ג'ודית הרמן, פסיכיאטרית, מרצה וחוקרת מהרווארד כתבה בשנות השמונים של המאה העשרים את הספר הראשון על גילוי עריות בין אב לבתו ובשנת 1992 היא הוציאה את ספרה השני "טראומה והחלמה". בספרה היא עשתה את ההבחנה בין טראומה הנובעת מאירוע בודד לבין טראומה הנובעת מאירועים חוזרים וממצב מתמשך, וטבעה את המונח והאבחנה 'פוסט-טראומה מורכבת'. היא הגדירה את ההפרעה ככזו שמתפתחת עקב היסטוריה של הימצאות בשליטה רודנית לפרק זמן ממושך (חודשים עד שנים). הדוגמאות שהיא נתנה כוללות בני ערובה, שבויי מלחמה, ניצולי מחנות ריכוז, פליטים או כתות וכוללים גם את מי שהיו נתונים לשליטה בחיי המין והמשפחה, כולל נפגעות הכאה במשפחה, התעללות גופנית ומינית בילדים וניצול מיני מאורגן.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:0}}
מאז שהאבחנה הוצעה, מטפלים, פסיכיאטרים וחוקרים בודקים את טווח ההשפעות שיש לחשיפה לטראומות, את ההבדלים בטראומה המורכבת בהתאם לסוג ההתעללות, את דרכי ההתבטאות של הסימפטומים באנשים שונים, ובמקביל בודקים וחוקרים איזה טיפול יכול לעזור לשקם את החלקים הפגועים. הבעיה היא שהשיח על פוסט-טראומה מורכבת נשאר אצל מטפלים וחוקרים ולא מחלחל לציבור. גם אם מכירים את המונח, לא לגמרי יודעים מה משמעותו, מה עומד מאחוריו ומה הוא מרכיב.
== סוגי פוסט-טראומה ==
| |||