ויקיפדיה

עיטור הגבורה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
קישורים
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 47:
מאז מלחמת יום הכיפורים ועד היום ([[2017]]) לא הוענק עיטור זה.
 
15 ממקבלי האות נהרגו במהלך המעשה שבזכותו עוטרו (או שנפטרו זמן קצר לאחר הקרב מפצעיהם). ארבעה נוספים נהרגו בהמשך המלחמה או במלחמה מאוחרת יותר. שניים ממקבלי העיטור עוטרו גם ב[[עיטור המופת]] - [[שלמה ניצני]] ו[[אביגדור קהלני]], ושניים נוספים זכו ב[[ציון לשבח]] אחד או יותר - [[דניאל ורדון]] ו[[יוסי לפר]]. 20 ממקבלי האותות היו קצינים, הבכיר בהם [[סגן-אלוף]] ([[אביגדור קהלני]]). 10 ממקבלי האותות היו [[טוראי]]ם. במלחמת השחרורהעצמאות היו רוב הזוכים בעיטור [[חוגר]]ים; ב[[מלחמת יום הכיפורים]] עוטר רק חוגר אחד בעיטור הגבורה, וכל השאר היו [[קצין|קצינים]].
 
שבעה ממקבלי עיטור הגבורה באו משורות [[חטיבת הצנחנים]] הסדירה. חמישה היו מ[[חטיבת יפתח]], על גלגוליה השונים, ארבעה מ[[חטיבת גולני]] וארבעה מ[[חטיבה 14]]. שלושה ממקבלי העיטורים היו ב[[חטיבה 8]] ושלושה ב[[חיל הים]], שניים מהם מ[[שייטת 13]]. ב[[חטיבה 27]], [[חטיבה 55]] ו[[חטיבת גבעתי (תש"ח)|חטיבת גבעתי]] (בתש"ח) היו שני מקבלי עיטורים כל אחת. שאר מקבלי העיטורים באו מחטיבות [[חטיבה 188|188]], [[חטיבה 401|401]], [[חטיבה 247|247]], [[חטיבה 45|45]], [[חטיבה 7|7]], [[חטיבת הראל|הראל]] ו[[חטיבת הנגב|הנגב]]. בחיל האוויר עוטר [[צבי זיבל|טייס אחד]] בעיטור הגבורה.
 
== עיצוב העיטור ==
העיטור עוצב על ידי האמן חתן [[פרס ישראל]] [[דן ריזינגר]], וצורתו [[מגן דוד]] שאת חזיתו מעטרים [[חרב]] וענף [[עץ זית]]. גב העיטור חלק. העיטור צמוד לסרט בצבע צהוב, ומוטבע על ידי [[החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות]]. משקלו 25 [[גרם]] [[כסף (יסוד)|כסף]] בטוהר 935. האבזם מצופה ב[[כרום]]. הצבע הצהוב נבחר לעיטור בעקבות [[הטלאי הצהוב]] שהוצמד ליהודים באירופה במהלך [[השואה]]{{הערה|1=עזרי עמרם, [http://www.mako.co.il/news-military/security/Article-0a21cdbdf36bf21004.htm גלנט: "בן לאדן הוא התגלמות הרוע"], [[חדשות 2]], {{כ}} 03.05.2011, האלוף [[יואב גלנט]]: "אין דבר שמבטא יותר טוב את המהות של הקמת כוח המגן העברי, ראשיתו ב'הגנה' ב-1920, ולאחר מכן ביסודו של [[צה"ל]] על בסיס [[ההגנה|ה'הגנה']] ה[[אצ"ל]] וה[[לח"י]], מאשר חמש השנים שחולפות בין [[מרד גטו ורשה]] לבין [[מלחמת השחרורהעצמאות]]. מהמצב ש[[הטלאי הצהוב|טלאי צהוב]] הוא סימן, הבולט ביותר, של אותו גזע שה[[נאצים]] חושבים שהוא הולך ונכחד, עד לזה שהוא הופך לאות הגבורה של צה"ל, בשל הסיבה שהוא הוצמד ליהודים על חזם במזרח אירופה שנים אחדות קודם לכן".}}. בראש הוועדה שהמליצה על עיצובם של עיטורי צה"ל עמד ה[[אלוף]] [[אפרים בן ארצי]], אשר נימק את בחירת הצבע לעיטור באומרו כי: {{ציטוט|תוכן=בחירת הרקע הצהוב לעיטור הגבוה ביותר בא כמשקל שכנגד לניסיון להטיל קלון בצבע זה על יהודים מאז המאה השביעית והרצל חוזה המדינה כתב כי אות הגבורה היהודי צריך לשאת את הצבע הצהוב. |מקור=שלי פריד, [http://www.gvura.org/common/attachment.php?d=gvura&a=343332 הרקע הצהוב של עיטורי הגבורה: המפגש בין שואה יהודית לגבורה ישראלית], [[זמנים]] גיליון 70, עמ' 35–47, [[2000]], כפי שהובא ב"[[אתר הגבורה]]".}}
 
== זכויות המעוטרים ==
שורה 177:
| שיתק עמדת אויב ברימון יד
| {{בעוז רוחם|28180|עיטור הגבורה|יאיר רחלי|לא}}
| היחיד שעדיין בחיים ממלחמת השחרורהעצמאות נכון לאפריל-[[2018]]
|}
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/עיטור_הגבורה"