יוסף רוזין – הבדלי גרסאות

אגדות רבות שסופרו אודותיו נסובו על תשוקתו הלוהטת לעסוק בתורה. כך לדוגמה סופר כי כאשר למד עם אביו צעק עליו הרוגוצ'ובר כי הוא אינו מבין את הגמרא בכלל, ומיד אחר כך התנצל וביקש את סליחת אביו.{{הערה|שם=אישים ושיטות|[[שלמה יוסף זווין]], פתיחת הפרק אודותיו ב'''אישים ושיטות'''.}}. עוד סופר כי הוא עסק בתורה גם בזמנים בהם אסור על פי ההלכה ללמוד תורה - כשישב [[אבלות (יהדות)#שבעה|שבעה]] וב[[תשעה באב]]. משהעירו לו על כך, אמר שאין לו ספק שהוא עתיד להיענש על כך משמים, אבל הוא מוכן להיענש על שקידתו בתורה.{{הערה|הרב רבינר, "ההד", אייר, תרצ"ו; מצוטט בפתיחת הפרק אודותיו ב"אישים ושיטות".}}. לפי גרסה אחרת הוא ענה על השאלה מראיה מה[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] ב[[מסכת <ref>{{ירושלמי|מועד קטן]] פרק שלישי הלכה |ג|ה',}}.</ref> ש"אם היה להוט (=שואף ומשתוקק מאוד) אחר התורה, מותר", מאחר שלמי שקשה בלא תורה הרי זה נחשב כצורך קיומי ומותר אף באבל. גם כאשר נטה למות וסבל מכאבים עזים, סיפר לסובביו כי הוא מייחל שהכאבים ייפסקו לפחות ליום אחד בשבוע כדי שיוכל ללמוד בריכוז{{הערה|שם=אישים ושיטות}}. סיפרו שה[[מאיר שמחה הכהן|אור שמח]] התבטא על שקידותו של עמיתו, שאין גדלותו בזיכרונו המופלא, כי אין זו גדולה לזכור דברים שנלמדו רק אתמול ושלשום{{הערה|1=בספר רבינו מאיר שמחה הכהן [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7338&hilite=d4c78d3f-3f37-4b5e-8472-dd9e41f5e28d&st=יוסף+רוזין&pgnum=182 באתר היברו בוקס], וכן הרב [[נתן גשטטנר]] בשיחות מלוה-מלכה (עמ' רכה)}}.