חגי ישראל ומועדיו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: גרשיים שגויים עריכה חזותית
שורה 51:
 
המועדים הללו מוזכרים גם ב[[נביאים]] וב[[כתובים]]. כך למשל נאמר {{ציטוטון|אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד...|{{תנ"ך|ישעיהו|נח|יג}}}}
 
==== חגים עתיקים מתקופת השופטים ====
[[תקופת השופטים]] נחשבת כתקופת ביניים בתולדות עם ישראל המקראי - בין תקופת יציאת מצרים לבין ראשית [[ממלכת ישראל המאוחדת|הממלכה]], וככזו יש לה כמה מאפיינים ייחודיים. אחד מהם הוא נושא החגים<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=T4HdDGVuyD0&list=PLMCs87G_wYmduUFxihCcBbVfXGnsRZres&index=54&t=0s|הכותב=ד''ר [[חגי משגב]]|כותרת=איך נראתה יהדות בתקופת השופטים|אתר=המכללה האקדמית הרצוג|מידע נוסף=דקות 51:14-43:27|תאריך=}}</ref>.
 
החגים המוכרים מהיהדות המודרנית אינם מוזכרים בספרים העוסקים בתקופה זו ([[ספר שופטים]] ובמידה מסוימת גם [[ספר שמואל]]), וכן מופיעים בספר חגים אחרים.
 
* {{ציטוטון|מִיָּמִים יָמִימָה תֵּלַכְנָה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לְתַנּוֹת לְבַת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי אַרְבַּעַת יָמִים בַּשָּׁנָה|{{תנ"ך|שופטים|כא|יט}}}} - מהכתוב עולה האפשרות שמדובר בחג שחזר על עצמו תקופה ארוכה, ובו בנות ישראל קוננו על בת [[יפתח הגלעדי]]<ref name=":0" />.
* {{ציטוטון|וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה חַג יְהוָה בְּשִׁלוֹ מִיָּמִים יָמִימָה|{{תנ"ך|שופטים|יא|מ}}}} - מהקשר הכתוב עולה התיאור לחג בו בנות שלו רקדו ב[[כרם|כרמים]]. ב[[משנה]] מקושרת מסורת ריקוד בכרמים ליום הכיפורים ולט"ו באב. במחקר ישנה השערה שמדובר בחג נפרד<ref name=":0" />.
* זבח משפחה - בספר שמואל, המתאר בחלקו את סוף תקופת השופטים, מתוארים מנהגים אשר ניתן לפרשם, ברמת ה[[פשט]], כקיום טקסי חג משפחתיים, הכוללים זבח, במועדים קבועים או שאינם קבועים, וזאת ללא קשר לשמחה משפחתית ספציפית דוגמת [[ברית מילה]] או [[בר מצווה]]. מסורות אלו נקשרו בכתבי [[חז"ל]] לזבחי תודה, אך קשר זה שנוי במחלוקת במחקר<ref name=":0" />.
 
===מקורות בספרות חז"ל===