היסטוריה של הקולנוע הישראלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 40:
ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]] החל עידן של פריחה לקולנוע הישראלי, הן בתחום הדוקומנטרי והן בתחום העלילתי. הקהל נוהר לסרטים רבים, הביקורות לרוב משבחות ומספר סרטים ישראליים אף זכו לכבוד ולפרסים ברחבי העולם. הצלחה זו מיוחסת להשתפרות ניכרת באיכות הסרטים, להתרחקות הולכות וגוברת מיצירה פוליטית, ובעיקר לכספים שהחלו לזרום לתעשיית הקולנוע מהממשלה ומחברות ה[[טלוויזיה]]. ערוצי הטלוויזיה המסחריים ([[ערוץ 2]], [[טלוויזיה בכבלים|הכבלים]] וה[[yes הטלוויזיה בלוויין|לווין]]) חויבו בחוק לממן הפקת סרטי קולנוע תמורת זכויות שידור עתידיות. גם חלק מכספי התמלוגים שחברות הטלוויזיה מפרישות לממשלה מופנים כיום לתעשיית הקולנוע.
 
הסרטים הבולטים של התקופה הם: "[[חתונה מאוחרת]]" ([[דובר קוסאשווילי]]), "[[כנפיים שבורות]]" ([[ניר ברגמן]]), "[[ללכת על המים]]" ו"[[יוסי וג'אגר]]" ([[איתן פוקס]]), "[[האסונות של נינה]]" ([[שבי גביזון]]), "[[מדורת השבט (סרט)|מדורת השבט]]" ו"[[בופור (סרט)|בופור]]" ([[יוסף סידר]]), "[[אור (סרט)|אור]]" ([[קרן ידעיה]]), "[[סוף העולם שמאלה]]" ([[אבי נשר]]), "[[ביקור התזמורת]]" ([[ערן קולירין]]), "[[ואלס עם באשיר]]" ([[ארי פולמן]]) ו"[[עג'מי (סרט)|עג'מי]]" ([[ירון שני]] ו[[סכנדר קובטי]]). שלושה סרטים היו מועמדים לאוסקר בעשור זה: בופור (2008), ואלס עם באשיר (2009) ועג'מי (2010).
 
בשנת 2002 נפתח לראשונה [[סינמה סיטי]], דבר שסייע מאוד להפצה וקידום הסרטים הישראלים בשל יחס אוהד של בעליו האחים אדרי, שעסקו בעבר בהפצת סרטים וכעת עוסקים גם בהקרנתם.