כ"ט בנובמבר – הבדלי גרסאות

"נציגי הערבים הצהירו על התנגדותם להחלטה ואף הזהירו כי התנגדות זו עלולה להיות [[אלימות|אלימה]]".{{הערה|שם=כרטא}} ב-[[28 בנובמבר]] 1947 הזהיר שגריר מצרים ב[[או"ם]], יוסף היכל פאשה: "מיליון יהודים חיים בשלום ב[[מצרים]] (וביתר ארצות ה[[אסלאם]]) ונהנים מכל [[זכויות אזרחיות|זכויות האזרח]]. בהחלט אין הם רוצים להגר ל[[פלשתינה-א"י|פלשתינה]]. אולם אם מדינה יהודית תיווצר אף אחד לא יוכל למנוע צרות. פרעות תפרוצנה בפלשתינה, תתפשטנה על כל ארצות [[ערב]] ותובלנה אולי למלחמה בין הגזעים. ...אם יחליטו האומות המאוחדות על חלוקת פלשתינה הן תשאנה באחריות לצרות חמורות ביותר ולטבח של מספר רב של יהודים".{{הערה|1=יעקב מירון, [httphttps://jicwww.tauybz.acorg.il/moreshet_Uploads/_repositoryTL15dbsAttachedFiles/p_eg_002Article_70.10.pdf הפיצוץ ברובע הקראי בקאהיר ב 19 ביוני 1948], '''[[פעמים]]''', 70, חורף תשנ"ז, עמ' 141–156.{{קישור שבור|28.1.2019}}}} [[ממשלת בריטניה]] הודיעה לאו"ם כי "לא תתנגד לביצוע התוכנית אך היא עצמה לא תנקוט בצעדים מעשיים כלשהם להגשמתה".{{הערה|שם=כרטא}} לאחר זמן קצר, הודיעה ממשלת בריטניה כי שלטונה בארץ ישראל, יסתיים ב-[[15 במאי]] [[1948]].