ערבית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 22:
לשפה הערבית מעמד מיוחד ב[[ישראל]], בהתאם ל[[חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי]].
 
לערבית יש ממד [[דת]]י: לפי [[מוחמד]] הנביא, שפתו של [[אדם (דמות מקראית)|האדם הראשון]] בגן-עדן הייתה ערבית, והיא נלקחה ממנו לאחר שחטא, אז הוא החל לדבר בסוריתב[[סורית]]. רק כשהאדם חזר בתשובה, האל החזיר לו את ידיעת השפה הערבית.{{הערה|שם=מיכאל וינטר2|[[מיכאל וינטר]], כתב פולמוס מאת [[עבד אלע'ני אלנבלוסי]] נגד מלומד טורקי על מעמדם הדתי של 'אהל אלד'מה'. בתוך: [[חוה לצרוס-יפה]]. 1996. סופרים מוסלמים על יהודים ויהדות; היהודים בקרב שכניהם המוסלמים. מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל: ירושלים. עמ' 183-194.}} שפת הקוראן נחשבת לשון הקודש של דת ה[[אסלאם]]. לפי דת זו, אלוהים נתן את הקוראן לידי הנביא מוחמד במפורש בשפה הערבית. כל גרסה מתורגמת של הקוראן נחשבת משום כך נחותה בערכה. הערבית משמשת כשפת [[פולחן]] בדת המוסלמית, שעל פיה - כל מוסלמי נדרש לדעת את השפה.
 
לערבית יש גם ממד לאומי: השפה הערבית הספרותית הייתה מיסודות ה[[פאן-ערביות]] ומיסודות [[הלאומיות הערבית]] אשר ראתה בדוברי הערבית במזרח התיכון אומה אחת בעלת שפה, תרבות, ומורשת היסטורית משותפת. [[עבד אל-ע'ני א-נאבולסי]] טוען כי הגדרת "ערבי" היא בעבר, בהווה ובעתיד מי שיכול לדבר ערבית באופן טבעי וללא קשיים, כשהניב אינו פוגע בהיותו ערבי.{{הערה|שם=מיכאל וינטר2}}