הבדלים בין גרסאות בדף "סויה"

נוספו 31 בתים ,  לפני 9 חודשים
קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון כיווניות הערת שוליים, סידור קטגוריות, החלפה (היא)
מ (הוספת קישור לפסיג)
(קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון כיווניות הערת שוליים, סידור קטגוריות, החלפה (היא))
הסויה נמנית עם קבוצת צמחי היום הקצר והיא רגישה במיוחד לשינויים פוטופריודיים. תקופת הגדילה היא בדרך כלל בין 80 ל-160 ימים, ולעיתים אף פרק זמן ארוך יותר, בהתאם לתכונות הזנים ולתנאי הגידול.
 
קיימים כ-200 זנים של פולי סויה {{מקור}} והם מופיעים בגדלים שונים ובמגוון צבעים של קליפה ותרמילים כגון שחור, צהוב, חום, כחול ואף מנומר.
בפולי סויה בשלים הקליפה קשה, עמידה מפני חדירת [[מים]] ומגינה על ה[[פסיג]] (עלה זרע) מפני חיידקים ומפני פגיעה מכנית.
הצלקת השחורה שעל הזרע נקראת "מבוא". בקצה אחד של המבוא מצויה ה[[מיקרופילה]].
[[קובץ:Soy_milk.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חלב סויה לצד פולי סויה]]
[[קובץ:Textured-Soy-Protein-(2006-02-16).jpg|שמאל|ממוזער|215px|שבבי סויה]]
רוב גידולי הסויה (85%-90%) משמשים כ[[כוספא]] ל[[בקר]].{{הערה|1=[http://www.soyatech.com/info.php?id=175 Information About Soya, Soybeans]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} חלק קטן מגידולי הסויה משמשים כמזון ל[[אדם]] באופן ישיר, הזרעים נאכלים יבשים או מותססים. בתפריט של עמי המזרח הם משמשים מזון יומיומי בדומה לאורז. במערב הם נצרכים בצורת [[חלב סויה]], [[טופו]], פולים או פתיתים יבשים.
 
שימוש שלא למאכל:
==ערכים תזונתיים==
הסויה היא מקור ל"חלבון מלא" (כלומר, מכיל את כל ה[[חומצות אמינו]] החיוניות). בנוסף, הסויה עשירה בוויטמינים מקבוצת B ובמינרלים כמו ברזל, סידן ומגנזיום.
{{הערה|1=[http://www.nal.usda.gov/fnic/foodcomp/search/ USDA National Nutrient Database]|שמאל=כן}}
 
פולי הסויה מכילים 30% (מהמשקל היבש) [[חלבון]], 40% [[שמן]], והיתר הן [[פחמימה|פחמימות]]. בגלל כמות החלבון הגבוהה האצורה בפולים, הם משמשים גם כתחליף לחלבון מן החי. אחוז החלבון בפולי הסויה הוא הגבוה ביותר מכל מזון אחר מן הצומח.
חלבון סויה מכיל גם ספונינים. הוכח כי רכיב זה הוא בעל השפעה חזקה בתחומים הבאים: מניעת מחלות סרטן, הפחתת רמות גבוהות של כולסטרול, מניעת מחלות לב.
 
רוב המחקרים המבוקרים מראים שגם אם נצרוך 50 גרם סויה ליום (כמות כפולה מהמלצת ה-FDA) התרומה להורדת ה-LDL תגיע בסך הכל ל-3%. הכמות הזאת אינה משפיעה על רמות ה-HDL או על לחץ הדם כלל, וגם לא על רמות הכולסטרול, הטריגליצרידים או שומני דם אחרים.{{הערה|{{ynet|יפה שיר-רז|בריא לאכול ביצים, מלח וחלב? 8 מזונות במחלוקת|4128389|14 באוקטובר 2011}}}}
 
ה[[פיטואסטרוגן]] המצוי בפולי סויה מסייע להקלה על תופעות גיל המעבר ולמניעת [[דלדול עצם]] (אוסטאופורוזיס), ויש לו פעילות אנטי-סרטנית באיברים מסוים, במיוחד סרטן השד וסרטן הערמונית. יחד עם מרכיבים נוספים, הפיטואסטרוגן מפחית כולסטרול ומעכב את התהליכים התורמים להסתיידות העורקים. לכן חשוב לצרוך 25 גרם חלבון סויה ליום לטיפול במחלות לב, כלי דם וטרשת עורקים. (לפי הצהרת ה- FDA){{הערה|1=[http://www.accessdata.fda.gov/scripts/cdrh/cfdocs/cfcfr/CFRSearch.cfm?fr=101.82 מאתר ה-FDA]}}
 
סויה ידועה כבר שנים כמזון המהווה מקור טוב ל[[חומצות אמינו]] חיוניות, וכמזון העוזר לשמירה על מסת השריר בגוף וגורם לתחושת שובע.
מחקר חדש (אפריל 2010) מדווח כי חלבון ספציפי המצוי בפולי הסויה מעכב הצטברות [[שומן]] בתאי השומן בגופנו על ידי עיכוב אנזים המכונה fatty acid synthase, ואף מפחית תהליכים דלקתיים בגוף על ידי עיכוב אנזימים שלהם תפקידי מפתח בתגובה החיסונית של הגוף. המחקר החל מתוך רצון להבין כיצד גורמת סויה להפחתה במשקל כפי שנצפה בעכברי מעבדה שהוזנו בסויה ואיבדו ממשקלם.{{הערה|[http://www.fitlife.co.il/health/news/soy-diet.html פולי סויה עשויים לסייע בירידה במשקל], באתר "חיים בכושר" www.fitlife.co.il}}
 
===חששות לגבי הפיטואסטרוגן===
סויה מכילה כמות יחסית גבוהה של [[פיטואסטרוגן|פיטואסטרוגנים]], שהם מולקולות דומות במבנה להורמון [[אסטרוגן]], ועשויה להיות להן השפעה חלשה אסטרוגנית או אנטי-אסטרוגנית. הדבר העלה חשש מפני שיבוש של מערכת הרבייה האנושית, כגון התפתחות נשית מוקדמות והפרעה ביצירת הזרע. במחקרים אפידמיולוגיים וקליניים לא נמצאה השפעה שלילית על [[מערכת הרבייה]] האנושית.{{הערה|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19524224/ Clinical studies show no effects of soy protein or isoflavones on reproductive hormones in men: results of a meta-analysis]|שמאל=כן}}{{הערה|[http://press.endocrine.org/doi/full/10.1210/jcem.83.7.4752 Potential Health Benefits of Dietary Phytoestrogens: A Review of the Clinical, Epidemiological, and Mechanistic Evidence]|שמאל=כן}} כמו כן אוכלוסיות גדולות במזרח אסיה צורכות סויה כמזון בסיסי, ולא נצפו אצלן כמויות חריגות של וסת מוקדמת או [[גינקומסטיה]] (צמיחת שדיים אצל גברים).
 
[[האקדמיה האמריקאית לתזונה ודיאטה]] הוציאה בשנת 2012 מסמך הנחיה לגבי בטיחות הסויה בה מצוין שצריכה של 3 מנות ליום כחלק מדיאטה מגוונת היא בטוחה, כאשר מנה לאדם בוגר היא חצי כוס טופו או טמפה, או כוס חלב סויה.{{הערה|1=http://vegetariannutrition.net/docs/Soy-Safety.pdf}}
 
====עמדת משרד הבריאות====
לפי [[משרד הבריאות]] ועמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל: "צריכת סויה הינההיא בטוחה בכל שלבי החיים לרבות ינקות, ילדות והתבגרות הן בקרב נשים והן בקרב גברים ואף עשויה לספק יתרונות במצבים בריאותיים שונים". עמדה זו, הממליצה על צריכת הסויה, מתבססת על ניתוח 200 מחקרים, שמפריכים חששות נפוצים, ומעידים על יתרונותיה הבריאותיים של הסויה.{{הערה|[https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/soy/Pages/default.aspx מידע מעודכן בנושא צריכת סויה והשפעות בריאותיות], אתר משרד הבריאות, 11 בינואר 2018}}. לפי עמדת משרד הבריאות:
*צריכת סויה אינה גורמת להשפעות שליליות על מערכת הרבייה של גברים ואינה גורמת להתפתחות מינית מוגברת.
*צריכת סויה לא מעלה את הסיכון לסרטן השד אלא להפך: צריכת סויה מסייעת במניעת [[סרטן השד]], קשורה בהפחת הסיכון לתמותה בקרב חולות בסרטן השד וקשורה בהפחתת הסיכון לחזרה של גידול בקרב נשים שהבריאו מסרטן השד.
*לפי [[החברה האמריקנית לסרטן]], צריכת סויה עשויה להפחית את הסיכון ללקות במחלת סרטן השד, [[סרטן הערמונית]], [[סרטן הרחם]] (וייתכן שגם בסוגים נוספים של מחלת הסרטן).
*[[תרכובת מזון לתינוקות|מזון לתינוקות]] צמחי הוא בטוח ומספק את כל הצרכים התזונתיים החיוניים - כחלופה באם לא ניתן להשתמש במזון תינוקות מחלב פרה.
 
* {{ynet|איתי גל|מחקר: סויה מונעת אוסטאופורוזיס|3142305|15 בספטמבר 2005}}
* אוניברסיטת אילינוי, [http://www.aces.uiuc.edu/news/stories/news5107.html מחקר: סויה מעודדת הרזיה]
* {{מערכות||פול הקסמים|4/110714|גיליון 2-32–3, יולי 1940}}
* {{מערכות|ד"ר ש. הורביץ|אפשרויות גידול הסויה בארץ-ישראל|5/110715|גיליון 2-32–3, יולי 1940}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוצרי סויה|*]]
 
[[קטגוריה:מאכלים]]
[[קטגוריה:פרפרניים]]
[[קטגוריה:מוצרי סויה|*]]
[[קטגוריה:גידולים חקלאיים]]