סויה – הבדלי גרסאות

קיימים כ-200 זנים של פולי סויה {{מקור}} והם מופיעים בגדלים שונים ובמגוון צבעים של קליפה ותרמילים כגון שחור, צהוב, חום, כחול ואף מנומר.

רוב גידולי הסויה (85%-90%) משמשים כ[[כוספא]] ל[[בקר]].{{הערה|1=[http://www.soyatech.com/info.php?id=175 Information About Soya, Soybeans]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} חלק קטן מגידולי הסויה משמשים כמזון ל[[אדם]] באופן ישיר, הזרעים נאכלים יבשים או מותססים. בתפריט של עמי המזרח הם משמשים מזון יומיומי בדומה לאורז. במערב הם נצרכים בצורת [[חלב סויה]], [[טופו]], פולים או פתיתים יבשים.

{{הערה|1=[http://www.nal.usda.gov/fnic/foodcomp/search/ USDA National Nutrient Database]|שמאל=כן}}

רוב המחקרים המבוקרים מראים שגם אם נצרוך 50 גרם סויה ליום (כמות כפולה מהמלצת ה-FDA) התרומה להורדת ה-LDL תגיע בסך הכל ל-3%. הכמות הזאת אינה משפיעה על רמות ה-HDL או על לחץ הדם כלל, וגם לא על רמות הכולסטרול, הטריגליצרידים או שומני דם אחרים.{{הערה|‫{{ynet|יפה שיר-רז|בריא לאכול ביצים, מלח וחלב? 8 מזונות במחלוקת|4128389|14 באוקטובר 2011}}‬}}

ה[[פיטואסטרוגן]] המצוי בפולי סויה מסייע להקלה על תופעות גיל המעבר ולמניעת [[דלדול עצם]] (אוסטאופורוזיס), ויש לו פעילות אנטי-סרטנית באיברים מסוים, במיוחד סרטן השד וסרטן הערמונית. יחד עם מרכיבים נוספים, הפיטואסטרוגן מפחית כולסטרול ומעכב את התהליכים התורמים להסתיידות העורקים. לכן חשוב לצרוך 25 גרם חלבון סויה ליום לטיפול במחלות לב, כלי דם וטרשת עורקים. (לפי הצהרת ה- FDA){{הערה|1=[http://www.accessdata.fda.gov/scripts/cdrh/cfdocs/cfcfr/CFRSearch.cfm?fr=101.82 מאתר ה-FDA]}}

סויה ידועה כבר שנים כמזון המהווה מקור טוב ל[[חומצות אמינו]] חיוניות, וכמזון העוזר לשמירה על מסת השריר בגוף וגורם לתחושת שובע.

סויה מכילה כמות יחסית גבוהה של [[פיטואסטרוגן|פיטואסטרוגנים]], שהם מולקולות דומות במבנה להורמון [[אסטרוגן]], ועשויה להיות להן השפעה חלשה אסטרוגנית או אנטי-אסטרוגנית. הדבר העלה חשש מפני שיבוש של מערכת הרבייה האנושית, כגון התפתחות נשית מוקדמות והפרעה ביצירת הזרע. במחקרים אפידמיולוגיים וקליניים לא נמצאה השפעה שלילית על [[מערכת הרבייה]] האנושית.{{הערה|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19524224/ Clinical studies show no effects of soy protein or isoflavones on reproductive hormones in men: results of a meta-analysis]|שמאל=כן}}{{הערה|[http://press.endocrine.org/doi/full/10.1210/jcem.83.7.4752 Potential Health Benefits of Dietary Phytoestrogens: A Review of the Clinical, Epidemiological, and Mechanistic Evidence]|שמאל=כן}} כמו כן אוכלוסיות גדולות במזרח אסיה צורכות סויה כמזון בסיסי, ולא נצפו אצלן כמויות חריגות של וסת מוקדמת או [[גינקומסטיה]] (צמיחת שדיים אצל גברים).

לפי [[משרד הבריאות]] ועמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל: "צריכת סויה הינההיא בטוחה בכל שלבי החיים לרבות ינקות, ילדות והתבגרות הן בקרב נשים והן בקרב גברים ואף עשויה לספק יתרונות במצבים בריאותיים שונים". עמדה זו, הממליצה על צריכת הסויה, מתבססת על ניתוח 200 מחקרים, שמפריכים חששות נפוצים, ומעידים על יתרונותיה הבריאותיים של הסויה.{{הערה|[https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/soy/Pages/default.aspx מידע מעודכן בנושא צריכת סויה והשפעות בריאותיות], אתר משרד הבריאות, 11 בינואר 2018}}. לפי עמדת משרד הבריאות:

*צריכת סויה לא מעלה את הסיכון לסרטן השד אלא להפך: צריכת סויה מסייעת במניעת [[סרטן השד]], קשורה בהפחת הסיכון לתמותה בקרב חולות בסרטן השד וקשורה בהפחתת הסיכון לחזרה של גידול בקרב נשים שהבריאו מסרטן השד.

*לפי [[החברה האמריקנית לסרטן]], צריכת סויה עשויה להפחית את הסיכון ללקות במחלת סרטן השד, [[סרטן הערמונית]], [[סרטן הרחם]] (וייתכן שגם בסוגים נוספים של מחלת הסרטן).

* {{מערכות||פול הקסמים|4/110714|גיליון 2-32–3, יולי 1940}}

* {{מערכות|ד"ר ש. הורביץ|אפשרויות גידול הסויה בארץ-ישראל|5/110715|גיליון 2-32–3, יולי 1940}}