אדרנלין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏קישורים חיצוניים: שחזור של עריכה ישנה. קישור זה אינו מתאים
הכול
שורה 1:
{{הורמון
|שם=
|תמונה=[[קובץ:Adrenalin - Adrenaline.svg|מרכז|250px|מבנה מולקולת האפינפרין]]
|כיתוב=מבנה מולקולת האפינפרין
|שם אנגלי=
|נוסחה אמפירית=C<sub>9</sub>H<sub>13</sub>NO<sub>3</sub>
|משקל מולקולרי=183.2
|מידת ספיגה ברקמה=
|מטבוליזם=[[סינפסה|סינפסה אדרנרגית]] (MAO ו-[[COMT]])
|זמן מחצית החיים=
|הפרשה=
}}
'''אדרנלין''' ('''Adrenaline'''; קרוי גם '''אפינפרין''', '''Epinephrine''') הוא [[הורמון]] הנוצר ומופרש על ידי ליבת [[בלוטת יותרת הכליה]].
 
אפינפרין{{הערה|נשתמש בשמות "אדרנלין" ו"אפינפרין" לחלופין.}} התגלה ב[[פולין]] בשנת [[1895]] בידי החוקר [[נפוליאון ציבולסקי]], והיה ההורמון הראשון שהתגלה. ב-[[1901]] התגלה ההורמון גם ב[[יפן]] (מבלי לדעת שהוא התגלה שש שנים לפני כן), שם הוא נקרא אדרנלין. אפינפרין משמש גם [[מוליך עצבי]] מעורר ב[[מערכת העצבים]]. כמוליך עצבי הוא נקלט באותם קולטנים כמו [[נוראדרנלין|נוראפינפרין]], ממנו הוא נגזר.
 
האדרנלין הוא נגזרת של [[חומצת אמינו|חומצות האמינו]] [[טירוזין]] ו[[פנילאלנין]], ומשתייך למשפחת ה[[קטכולאמין|קטכולאמינים]]. הוא מכיל טבעת [[בנזן]] [[ארומטיות|ארומטית]] ושלוש קבוצות [[הידרוקסיל]] ('''OH'''). הפרשתו גורמת למספר תופעות [[פיזיולוגיה|פיזיולוגיות]] הקשורות ל[[תגובת הילחם או ברח|תגובת תילחם או תברח]] - מנגנונים פיזיולוגיים להתמודדות עם איום או סכנה מיידית, ביניהן:
* הגברת קצב פעימות ה[[לב]] (ה[[דופק]])
* עליית [[לחץ דם|לחץ הדם]]
* עלייה ברמת ה[[פחמימה|סוכר]] ב[[דם]]
* הרחבת [[כלי דם]] המובילים דם אל [[שריר]]ים מסוימים
* התכווצות כלי הדם של ה[[עור]] וה[[מעיים]]
* הרחבת ה[[אישון|אישונים]]
* הסתמרות [[שיער|שערות]]
* המרצת [[מערכת העצבים]] הסימפתטית (פעולה זו גורמת בעקיפין לחלק מהתופעות שלעיל)
 
היות שאדרנלין מופרש (בין היתר), במצבי לחץ ומצוקה, משמש המושג '''אדרנלין''' ב[[מטפורה|השאלה]] לציון מצבים אלו; לדוגמה: "הוא [[התמכרות|מכור]] לאדרנלין", כשהכוונה היא "הוא נהנה ממצבי לחץ".
 
==קולטנים לאדרנלין==
אדרנלין ו[[נוראדרנלין]] פועלים באמצעות [[קולטן|קולטנים]] הקרויים "'''[[קולטנים אדרנרגיים]]'''":
*{{עוגן|קולטני אלפא}}'''קולטני אלפא (α receptors)'''
**{{עוגן|קולטני אלפא-1}}'''קולטני אלפא-1 (α<sub>1</sub> receptors)''' - פועלים על [[שריר חלק|שרירים חלקים]]. גורמים לכיווץ [[כלי דם]] בעיקר ב[[עור]] וב[[מערכת העיכול]], ולהרפיית מערכת העיכול. כיווץ כלי הדם בפריפריה מעלה את לחץ הדם בעורקים הגדולים וכך מגביר את הזרימה בכלי הדם הכליליים ובמח. לכן הפעלת קולטנים אלו משמעותית בהחייאה.
**{{עוגן|קולטני אלפא-2}}'''קולטני אלפא-2 (α<sub>2</sub> receptors)''' - פועלים על ה[[סינפסה|סינפסות]] ב[[מערכת העצבים הסימפתטית]].
*{{עוגן|קולטני בטא}}'''קולטני בטא (β receptors)'''
**{{עוגן|קולטני בטא-1}}'''קולטני בטא-1 (β<sub>1</sub> receptors)''' - הגברת [[לב#וויסות פעימות הלב|קצב הלב]] ותפוקת הלב ושיפור ההולכה החשמלית בלב, הגברת שחרור ה[[אנזים]] דמוי-ההורמון [[רנין]] מה[[כליה|כליות]] - המעלה את [[לחץ דם|לחץ הדם]].
**{{עוגן|קולטני בטא-2}}'''קולטני בטא-2 (β<sub>2</sub> receptors)''' - הרחבת [[סמפון|סמפונות]] ב[[ריאה|ריאות]], הרפיית [[שריר חלק]], הרפיית ה[[רחם]], עידוד הפרשת [[גלוקגון]].
**{{עוגן|קולטני בטא-3}}'''קולטני בטא-3 (β<sub>3</sub> receptors)''' - פירוק [[שומן|שומנים]] מ[[רקמת שומן|רקמות השומן]].
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=אדרנלין|ויקימילון 2=אפינפרין}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
 
{{הורמונים}}
{{פנתילאמינים}}
 
[[קטגוריה:מוליכים עצביים]]
[[קטגוריה:מונואמינים]]