קיצור תולדות יהוה – הבדלי גרסאות

הספר מהווה בעיקרו מבוא להיסטוריוגרפיה של הטקסט המקראי ולקורות ישראל בימי קדם. המחבר שולל את הדעה הרווחת בציבור שהמקרא הוא חיבור מונותאיסטי, כקביעה שאינה דורשת הוכחה. לפי המקובל, יהוה במקרא הוא אֵל יחיד ומופשט, דבר שמבדיל אותו מן הפנתאון האלילי של עמים שכנים ומתרבויות [[פגניות]] בעולם הקדום. המחבר שולל את הנרטיב הנפוץ שהיהודים שמרו על דתם במהלך אלפי שנים, ובזכותה שרדו ולא התבוללו, בניגוד לכל עמי קדם. בהסתמך על מחקרים על תרבויות האימפריות ועל גילויים ארכאולוגיים המחבר מציג המחבר עמדה הפוכה מהנרטיב הרווח בקרב בני הדתות המונותאיסטיות, אשר גורס שתולדות היהודים תואמים פחות או יותר את המסופר בתנ"ך ושספריו נכתבו לפי הסדר שבו הוא מודפס היום. הספר מבליט עדויות מקראיות על קיומם של פסלים במקדשים ועל כך שאוכלוסיית שתי הממלכות סגדה להם כמו בכל ממלכות העולם העתיק. עיסוק זה בייצוגו הפיגורטיבי-פיסולי של יהוה מהווה טאבו בקהל הרחב, ויש אף חוקרים אשר מתנגדים להטיל בה ספק.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.resling.co.il/book.asp?book_id=936|הכותב=יגאל בן-נון|כותרת=קיצור תולדות יהוה {{!}} הוצאת רסלינג|אתר=www.resling.co.il|עמודים=393-319|תאריך=2016|תאריך_וידוא=דצמבר 2016}}}}

במרכזו של המחקר תיאור אירועי ימיה האחרונים של ממלכת יהודה שקורותיה נרשמו בימי המלך יאשיהו, בידי סופר חצרו [[שפן הסופר|שפן בן אצליהו]]. במוקד דיוּוּחו, שינויים שניסה הסופר לבצע בפולחן היהודאי, שנוסחו בספר שהתגלה בזמן שיפוצים ב[[בית המקדש הראשון|מקדש]] הירושלמי, ושהמחקר מזהה כספר [[דברים]]. הספר עוסק בפענוח מעמדה של משפחת שפן, זיקתה למסורת כוהני [[שילה (עיר מקראית)|שילה]] המנוגדת למסורת [[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]], וחלקה בניסוח הרפורמה שבספר דברים. חוג הסופרים שכתבו את ספר דברים אספו את הטקסטים ואת המסורות בעל-פה שהיו קיימים בימיהם, וערכו אותם בהתאם לתפיסת עולמם. הספר גורס שהרפורמה תפסה מקום חשוב בגרסתם האחרונה של ספרי המקרא עד שקיימת נטייה לתאר את הפולחן הישראלי והיהודאי על פי השינויים שביקשו לערוך בו, ולא על פי מה שהתקיים במהלך ימי המלוכה. לפענוח הרפורמה מוקדשים הפרקים הראשונים בספר. הרפורמה נזנחה לאחר רצח יאשיהו, ספר דברים אשר הציע שינויים בפולחן היווה נקודת מוצא בהולדת היהדות. פרקים בספר עוסקים בניתוח פילולוגי של הטקסטים המתארים את מהותו של הפולחן בשתי הממלכות לפני הרפורמה לעומת תפיסותיותפיסותיהם של מחברי ספר דברים.