הקרב על טבריה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ התנגשוית->התנגשויות - תיקון תקלדה בקליק
שורה 32:
ערב מלחמת העצמאות מנתה אוכלוסיית טבריה כ-11.000 נפש. מהם כ - 6300 יהודים (57%) ו - 5700 ערבים מוסלמים ומיעוטם נוצרים. במהלך תקופת [[המנדט הבריטי]] החלה יציאה מהעיר העתיקה ומרבית האוכלוסייה היהודית עברה להתגורר מחוץ לחומות. חלק גרו בשכונת אחווה ומימוניה (היום שכונת ה[[רמב"ם]] בעיר התחתית) ובשכונת קריית שמואל על ההר. גם הערבים החלו לצאת מהעיר העתיקה והתיישבו בשכונת ג'יב אלבאן מצפון לעיר העתיקה ובשכונת ההר הערבית (כיום שכונת קריית משה).
 
היחסים בין היהודים לערבים בטבריה היו טובים. בראש הערבים היו מנהיגים ממשפחת טברי שהיו ידועים במתינותם, עובדה שהותירה את טבריה מחוץ למעגל הדמים ב[[מאורעות 1921]] ו[[מאורעות 1929]]. ב[[המרד הערבי הגדול|מאורעות 1936 - 1939]] גברה ידם של המנהיגים הקיצונים ומדי פעם התחוללו התנגשויתהתנגשויות דמים בין שני הצדדים.
 
נקודת המפנה הייתה בליל ה-[[2 באוקטובר]] [[1938]] כאשר במבצע מתוכנן היטב הצליחה יחידה של פורעים ערבים לחדור לשכונת קריית שמואל ולבצע שם טבח אכזרי בתושבים. 19 יהודים נרצחו וביניהם 11 ילדים. לאחר זאת הגיעה לטבריה וועדת חקירה מטעם מפקדת ההגנה בראשות [[יוסף אבידר]] שמצאה כשלים קשים במפקדת ההגנה המקומית. מפקד ההגנה בטבריה הודח ונקבעה תוכנית מקיפה לביצור העיר וגיוס אנשים להגנה. הכספים הוקצו בחלקם מ[[כופר היישוב]] ומגיוס מאנשי העיר.