|
'''עיצום כספי''' הוא עונש כספי המוטל על ידי רשות מנהלית ללא שימוש בהליך הפלילי. העיצום הכספי משמש כלי רך יותר לכפיית השמעותציות לרגולטור, מאשר ה[[קנס]] המהווה חלק מההליך הפלילי.
השימוש בעיצום כספי מיועד כלפי גופים מפוקחים אשר בהתאם לרישיון שקבלו אמורים להיות מודעים לחובות החלות עליהם ועל כן אין צורך בהליך פלילי לבירור מודעות לחובות אלו{{הערה| עו"ד ליז ברלב-מונטיליו, [https://www.gov.il/BlobFolder/policy/111018_5_n/he/111018_5.pdf עיגון אכיפה חלופית בחקיקה – עקרונות מנחים], ספטמבר 2018, עמוד 8-9}}.
==ישראל==
במדינת ישראל הוחל בשימוש בעיצום כספי, במקוםבסוף ב[[קנס]], בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20]]. מאז, הוכנסו עיצומים כספיים למעל 40 חוקים{{הערה|שם=מזוז}}, למשל ל[[חוק להסדרת הטיפול באריזות]]. גובה העיצום הכספי נקבע בחוק המסמיך את הטלתו, ומגיע לפעמים למיליוני ש"ח. במקביל לסמכות להטיל עיצום כספי מתקיימת הסמכות לפתוח בהליך פלילי, וההחלטה על מסלול הענישה נתונה לגוף המפקח.
===ערעור===
בתחילה נהגה [[הכנסת]] לקבוע בחוק שערעור על עיצום כספי יוגש לביתל[[בית המשפטמשפט השלום]] וכי ערעור על פסק הדין דורש בקשת רשות מביתמ[[בית המשפט המחוזי]]. בשנת 2007, תוקן חוק בית המשפט לעניינים מנהליים ונקבע בו שערעורים על קנסותעיצום עלכספי לפי חוק התקשורת יוגשו לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, וערעור על החלטת בית המשפט המחוזי יוגש בזכות לביתל[[בית המשפט העליון]]. הנימוק לקביעה שהערעור יוגש לבית המשפט המחוזי היה שסכומי העיצום הכספי על פי חוק התקשורת הםגבוהים מאוד גבוהים והסוגיות מסובכות. בהמשך, הוספו עיצומים כספיים אחרים לרשימת העיצומים הכספיים שערעור עליהם יוגש לבית המשפט לעניינים מנהליים, ללא שהנמוקשהנימוק של סיבוך או סכום גבוה חל עליהם. במקביל, בחוקים נוספים נקבעו עיצומים כספיים שערעור עליהם יוגש לבית המשפטמשפט השלום, ללא שנקבע בחוק הליך הערעור על החלטת בית המשפט השלום. בית המשפט העליון קבע שעל פסקי דין לגבי עיצומים כספיים אלו יש זכות ערעור לבית המשפט המחוזי{{הערה|שם=מזוז|{{פס"ד עליון|קישור=17078550.B05|סוג=רע"א|עותר=מדינת ישראל - המשרד להגנת הסביבה|משיב=קיבוץ בית אלפא|ניתן ב=6 באוגוסט 2019}}}}.
==קישורים חיצוניים==
|
