ג'ורג' ווקר בוש – הבדלי גרסאות

מיד לאחר שבוש הציב שורה של דרישות לשלטונות ה[[טליבאן]] ב[[אפגניסטן]], הם הודיעו כי הם מסרבים לשתף פעולה עם ארצות הברית כנגד ארגון אל-קאעידה.{{הערה|Peter Dahl Thruelsen, From Soldier to Civilian: DISARMAMENT DEMOBILISATION REINTEGRATION IN AFGHANISTAN, DIIS [http://www.diis.dk/files/media/documents/publications/rp2006-7web.pdf REPORT 2006:7], 12, supported by Uppsala Conflict Database Project, Uppsala University.}} עבור בוש היה זה סימן שהמלחמה שאותה תכנן היא בלתי נמנעת. הוא הורה ל[[הכוחות המזוינים של ארצות הברית|צבא האמריקני]] לגבש תוכנית פלישה לאפגניסטן כשהוא זוכה לגיבוי ציבורי רחב בארצו ולתמיכה בינלאומית רחבה ברחבי העולם. כחלק מההכנות לפלישה, רקם בוש שיתוף פעולה עם ממשלו של [[פרווז מושארף]] ב[[פקיסטן]] הגובלת באפגניסטן מדרום-מזרח וכן עם כמה ממדינות [[מרכז אסיה]] הגובלות באפגניסטן מצפון. בנוסף, יזם בוש [[ברית צבאית]] עם [[הברית הצפונית]] – האופוזיציה האפגנית החמושה אשר כללה שורה של ארגונים ששלטו במדינה לפני השתלטות הטליבאן. הברית הצפונית הייתה אמורה, על פי התוכנית האמריקאית, להוות בסיס לשלטון החדש. במקביל שקד הנשיא בוש על הקמת קואליציה בינלאומית רחבה ככל האפשר של מדינות שיסכימו להשתתף בלחימה לצד ארצות הברית. 43 מדינות התחייבו להעמיד את כוחותיהם למלחמה, כאשר המובילות שבהן היו [[הממלכה המאוחדת]], [[צרפת]] ו[[גרמניה]].{{הערה|Vulliamy, Ed; Wintour, Patrick; Traynor, Ian; Ahmed, Kamal (7 October 2001). [http://www.theguardian.com/world/2001/oct/07/politics.september11 "After the September Eleventh Terrorist attacks on America, "It's time for war, Bush and Blair tell Taliban – We're ready to go in – PM{{!}}Planes shot at over Kabul""]. The Guardian (London). Retrieved 2 August 2011.}}{{הערה|שם=הערה2|1=[http://afghanistan.nationalpost.com/canada-in-afghanistan-2001/ "Canada in Afghanistan: 2001"]. National Post. Retrieved 7 June 2013.}}

 

 

כיבושה של אפגניסטן הסתיים במהירות ומשטר הטליבאן הופל. הציבור האמריקני לא הסתפק בכך. הוא ציפה שתוך זמן קצר מנהיג אל-קאעידה [[אוסאמה בן לאדן]] יחוסל או יובא לדין, אך ציפייה זו לא התממשה באותה עת. הכוחות האמריקנים סרקו אזורים רבים באפגניסטן ובפקיסטן בניסיון לאתרו, אך הדבר לא עלה בידם. דבר נוסף שהעכיר את הניסיון של בוש לשווק את המלחמה כניצחון, הייתה מלחמת הגרילה הממושכת שנערכה בין הכוחות האמריקניים לכוחות הטליבאן. בשנים 2002, 2003 ו-2004, לחימה זו גבתה את חייהם של כחמישים לוחמים אמריקניים מדי שנה.{{הערה|[http://icasualties.org/IRAQ/index.aspx "Operation Iraqi Freedom, News"]. iCasualties.}}