משפט בייליס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←פתיח: ניסוח על בסיס הפתיח בערכים ברוסית (בעיקר), בגרמנית ובאנגלית |
Liadmalone (שיחה | תרומות) מ ניסוח |
||
שורה 1:
'''משפט בייליס''' היה [[עלילת דם]] נגד [[יהדות רוסיה|יהודי רוסיה]], שעוררה מחלוקת חריפה בחברה הכללית ב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] וזעם ברחבי אירופה.
שורה 5 ⟵ 4:
אף על פי שבידי השלטונות היה מידע שקשר לרצח אישה בשם ורה צ'בריאק, שהתגוררה בקרבת מקום וחקירת המשטרה התמקדה בה ובחבורת פושעים שהיתה מתכנסת בביתה, מספר פקידי ממשל, ובראשם שר המשפטים עצמו, תמכו בגרסת הרצח הפולחני והדיחו את חוקרי המשטרה שהאמינו כי מדובר ברצח פלילי שבוצע על ידי צ'בריאק וחבורתה.
ארבעה חודשים לאחר גילוי הגופה, [[מעצר|נעצר]] כחשוד ברצח, על סמך [[עדות שקר]], יהודי בשם '''מנחם מנדל בייליס''' {{אנ|Menahem Mendel Beilis}}
החוקרים מאמינים כי הרוצחים האמתיים היו צ'בריאק ופושעים מחבורתה, אולם סוגיה זו נותרה בלתי פתורה.
העלילה נגד בייליס היא עלילת הדם המפורסמת ביותר של [[המאה ה-20]].{{הערה|קוטיק, עמ' 269.}}
[[קובץ:Mendel1.jpg|ממוזער|שמאל|180px|מנחם מנדל בייליס]]
[[קובץ:Дело Бейлиса - Общая картина заседания суда.jpg|ממוזער|שמאל|
==רקע==
שורה 17 ⟵ 16:
==מנדל בייליס==
מנחם מנדל בייליס (1874–1934) היה בן למשפחה של סוחרים מהחבל הדרום-מערבי של רוסיה. אביו היה יהודי [[תנועת החסידות|חסידי]]. חוקי האפליה נגד היהודים בחבל זה פגעו קשות במצבם הכלכלי של הסוחרים היהודים, ועקב כך, לאחר שירותו הצבאי, התחתן בייליס ועבר לגור בעיירה מג'יגוריה, ליד קייב, שם עבד בבית חרושת ללבנים של דודה של אשתו. מאוחר יותר קיבל עבודה בבית חרושת ללבנים בקייב, שהיה שייך לבית החולים על שם זייצב ועמד על הגבול בין רובע לוקיאנובקה לרובע ה"פולסקי". רובע לוקיאנובקה היה אזור שליהודים לא הותר להיכנס אליו. זייצב היה רשאי להעסיק פקיד יהודי אחד, וכך היה בייליס היהודי היחיד בין 500 פועלים נוצריים. תפקידו היה משרדי: הוצאת תעודות המשלוח ללקוחות, קוני הלבנים. לבייליס היו יחסים טובים עם הכומר המקומי. הוא היה מתיר למסעות ההלוויה של הכומר לעבור דרך מגרש בית החרושת וגם העניק לו לבנים במחיר מוזל עבור בניין בית הספר. הכומר, מצדו, העניק לבייליס הגנה בזמן [[פוגרום קייב (1905)|הפוגרומים של שנת 1905]] {{אנ|Kiev pogrom (1905)}}. גם אשתו היתה בידידות עם שכנותיה הנוצריות. בשנת 1911 היה בייליס אב לחמישה ילדים ובעל ותק של 15 שנות עבודה בבית החרושת. בשל עומס העבודה, לא [[שמירת שבת|שמר שבת]].{{הערה|שם=קוטיק 46–47|קוטיק, עמ' 46–47.}}
==רצח הנער אנדריי יושצ'ינסקי==
שורה 310 ⟵ 309:
===המשך חייו של בייליס===
[[קובץ:House of Beilis.jpg|ממוזער|שמאל|
[[קובץ:Beils family2.jpg|ממוזער|שמאל|250px|בייליס ומשפחתו בהגיעם לארץ ישראל]]
בייליס סיפר בזיכרונותיו, כי בימים שלאחר זיכויו במשפט, הוצב שלט על עמוד התחבורה הציבורית שליד ביתו, עליו נכתב "תחנת בייליס", לטובת המבקרים הרבים שביקשו לפגוש אותו. לדבריו, הגיעו לביתו כ-7,000 מבקרים וכן אלפי מכתבים מכל העולם. עקב איומים על חייו, דרש ממנו מושל המחוז שיעזוב את קייב. הוקמה ועדה ציבורית יהודית, שתפקידה היה לדאוג לשיקומו מחוץ לעיר. לדברי בייליס, באחד הימים הגיע אליו ל.מ. (לדעת מאיר קוטיק, מדובר ב[[ליאו מוצקין]]), ששכנע אותו [[העלייה השנייה|לעלות לארץ ישראל]]. בסוף 1913 עזבה משפחת בייליס את קייב ברכבת לעיר הנמל [[טרייסט]] ב[[איטליה]]. בתחנות שונות בדרכם, בהן [[לבוב]] ו[[וינה]], נערכו עבורו קבלות פנים בהשתתפות אלפי יהודים. כעבור חודש ימים בטרייסט, הפליג ל[[אלכסנדריה]], שם התקבל על ידי אלפי יהודים ושימש [[סנדק]] ב[[ברית מילה]] של משפחה ספרדית. בט"ז בשבט תרע"ד (1914) הגיע ל[[נמל יפו]], שם עלתה לאנייה משלחת בראשות הרבנים הראשיים [[הרב קוק|קוק]] (שבירך אותו בעברית) ו[[הרב עוזיאל|עוזיאל]] ואיתם לבונטין, [[מנחם שינקין]], [[בן-ציון מוסינזון]] ו[[מאיר דיזנגוף]]. לדברי בייליס, גם הערבים שהעלו אותו בסירתם לחוף, בירכו אותו "יחי בייליס". המוני יהודים הריעו לו לאורך הדרך ל[[מלון הרצליה]] ב[[תל אביב]], שם התקבל על ידי נציגי ועד העיר, באי-כח המושבות ונציגי מפלגות וארגונים שונים. הוא זכה לקבלות פנים נוספות במקומות שונים, אולם בחר להשתקע בתל אביב.{{הערה|שם=קוטיק 270–272|קוטיק, עמ' 270–272.}} על תקופה זו, סיפר בזיכרונותיו:
שורה 324 ⟵ 323:
| סיומת =
| תמונה1 = Mendel Beilis grave.jpg
| רוחב1 =
| חלופי1 =
| הערה1 = <center>קברו של מנדל בייליס
| קישור1 =
| תמונה2 = 80-391-0404 Lukyanivske 3.jpg
| רוחב2 =
| חלופי2 =
| הערה2 = <center>קברו של אנדריי יושצ'ינסקי
| קישור2 =
|יישור=שמאל}}
| |||