עלילת טיסה-אסלאר – הבדלי גרסאות

היעלמותה של הנערה ה[[נוצרים|נוצרייה]] בת הכפר, אסתר שוימושי (Solymosi Eszter), בת 14, גררה אחריה האשמות שהוטחו ביהודים, שלוּבּוּ בהסתת צירי [[פרלמנט]] [[אנטישמיות|אנטישמיים]]. חמישה-עשר יהודים הועמדו לדין, בהם היה [[שוחט]] [[הקהילה היהודית|הקהילה]] שלמה שוורץ. ה[[שופט]]-החוקר וה[[כנסייה]] לא בחלו באמצעים. שני בניו של [[גבאי|שמש]] הקהילה, יוסף שארף, נחטפו והוחזקו בידי הכנסייה.{{מקור}} הגדול בהם (שהיה כשיר להעיד) עבר [[שטיפת מוח]] עד שהסכים [[עדות|להעיד]] שראה, כביכול מבעד לחור המנעול של [[בית כנסת|בית הכנסת]], כיצד השוחט שוורץ חתך את [[גרון|גרונה]] של הנערה במרתף בית הכנסת{{מקור}}. הנער תיאר כיצד טפטף דמה של הנערה מגרונה לתוך כלי קיבול שהחזיק השוחט בידו, בעוד אביו ושאר הנאשמים מחזיקים בנערה לבל תזוז. ניכר היה בו שהוא מדקלם את אשר שמו ה[[כומר|כמרים]] בפיו, וכאשר הטיח בו השוחט כי הוא משקר, כיוון שכאשר שוחטים אדם מגרונו הדם פורץ בעוצמה רבה ולא טיפין טיפין כפי שתיאר, ובכלל, אי אפשר לשחוט ביד אחת ולהחזיק כלי קיבול ביד השנייה, חזר הנער שוב על דבריו מבלי להתייחס לקושיות אלה. ה[[סניגור]], ה[[סופר]] ה[[הונגרים|הונגרי]] [[קארוי אטווש]] (Károly Eötvös), הביא את השופטים לבית הכנסת כדי שייווכחו במו עיניהם שלא ניתן לראות דבר מהמקום שציין הנער, ולמעשה לא היה כלל חור מנעול באותה דלת.{{מקור}} המשפט גרם למהומות אנטישמיות ואף ל[[פוגרום|פוגרומים]] ב[[פרשבורג]] (כיום [[ברטיסלאבה]]) ובערים אחרות, והממשלה נאלצה להכריז על [[משטר צבאי]] ולשלוח פלוגות [[צבא]] לאזורים שבהם התגוררה אוכלוסייה יהודית.{{מקור}} ראש הממשלה, [[קלמן טיסה]], הכריז שכל עוד הוא מכהן בתפקידו לא ירשה פגיעה ביהודים חפים מפשע.