|
|
|
סיפורו של המושב מתחיל בשנת תשל"ב ([[1972]]) בקבוצה של צעירים דתיים שחלמה להקים [[מושב עובדים]] בגולן. בתקופה הראשונה התגוררה קבוצת המייסדים בבתים סוריים בסמוך למושב השיתופי הסמוך, [[רמת מגשימים]]. הקבוצה הייתה מבוססת בחלקה על חברי [[גרעין נח"ל]] בני שבט מוריה של תנועת [[בני עקיבא]]. ישוב הקבע החל להבנות ממערב לרמת מגשימים, כאשר הביצוע הוטל על חברת [[מקורות]].
עם פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]] פונו אנשי הקבוצה ביחד עם אנשי רמת מגשימים, הגברים גוייסו לצבא והנשים והילדים פונו למקום מבטחים. במהלךביום השני של המלחמה, כבש הצבא הסורי נכבשואת רמת מגשימים והשטח שבו נבנו מבני הקבע של המושב, ושני שומרים דרוזים ששמרו על אתר הבנייה נלקחו ב[[שבי]]. אחד מהם מת בשבי בעקבות [[אלימות]] שספג בחקירתו והזנחה רפואית{{הערה|{{מעריב|מנחם רהט|כך עינו הסורים למוות דרוזי שבוי מבית־ג'אן|1974/06/09|01300}}{{ש}}{{מעריב||המשך|1974/06/09|01701}}{{ש}}{{מעריב|מנחם רהט|הבדואים הסתתרו מתחת לגשרון, אך גם הסורים חיפשו שם מחסה...|1974/06/07|00405}}{{ש}}{{מעריב|מנחם רהט|"מי את?" שאל הדרוזי ששב אחרי 23 שנה|1974/08/04|01602}}{{ש}}[https://laad.btl.gov.il/Web/He/TerrorVictims/Page/Default.aspx?ID=37805 מוחמד אבו-עסלה], אתר ההנצחה לחללי פעולות איבה}}. ביום השלישי של המלחמה נכבש מחדש האזור על ידי כוחות [[חטיבה 9]]. מיד עם שוך הקרבות חזרו הנשים והילדים להתגורר בתנאים קשים ותחת הפגזות בהיאחזות אל-על הסמוכה. בחנוכה תשל"ד הסתיימה בניית 14 הבתים הראשונים אליהם עברו מיד המשפחות הראשונות{{הערה|{{דבר||מושב נוב - ישוב קבע בגולן|1973/12/23|00809}}}}. עד חג השבועות תשל"ד נמשכה מלחמת ההתשה בגולן במהלכה ספג המושב מספר הפגזות [[ארטילריה|ארטילריות]]{{הערה|{{דבר|יונה שמשי|תוגבר כח צה"ל בחזית הצפון|1974/04/02|00104}}{{ש}}{{מעריב|[[יעקב ארז (עיתונאי)|יעקב ארז]]|שלושה חיילי צה"ל נהרגו בגולן, הסורים ירו מאות רבות של פגזים|1974/05/28|00301}}}}, אך המשיך להתפתח ולקלוט משפחות.
נכון ל־[[2017]] מונה המושב כ-180 משפחות, הוא היישוב היהודי הרביעי בגודלו בגולן, והישוב החקלאי הגדול בגולן.
|
