מיצובישי מוטורס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגית: חזרות
מ שוחזר מעריכות של 129.69.140.138 (שיחה) לעריכה האחרונה של סטבו
שורה 31:
מיצובישי, שעסקה בבניית אוניות, החלה לייצר מכוניות בשנת [[1917]] בה הוצג דגם ה[[מיצובישי מודל A]], המכונית היפנית הראשונה שיוצרה בייצור המוני. המכונית, בתצורת סדאן בעלת 7 מושבים, יוצרה כולה בעבודת יד והתבססה על פיאט טיפו 3. הייצור הידני הוביל לכך שמחירה של המכונית היה גבוה בהשוואה למתחרות האמריקאיות והאירופאיות שיוצרו בייצור המוני. ייצורה של המכונית הופסק בשנת [[1921]] לאחר שרק 22 מכוניות נבנו{{הערה|[http://japanesenostalgiccar.com/one-more-from-tokyo-1917-mitsubishi-model-a/ One More from Tokyo: 1917 Mitsubishi Model A], Japanese Nostalgic Car}}.
 
בשנת [[1920]] הוקמה חברת "מיצובישי כלי טיס בע"מ" שעסקה בייצור מנועים ולחלקים נוספים ל[[מטוס]]ים. בשנת [[1934]] אוחדו חברתחבתר הספינות וחברת כלי הטיס לחברה אחת תחת השם "מיצובישי תעשיית כבדות" (Mitsubishi Heavy Industriesׂׂׂׂ) שהייתה החברה הפרטית הגדולה ביפן באותם ימים. החברה עסקה בייצור של כלי טיס, אוניות ו[[קרון רכבת|קרונות רכבת]]. בשנת [[1937]] ייצרה החברה את דגם ה-PX33, [[אב טיפוס]] של רכב צבאי בתצורת סדאן. הדגם היה הראשון ביפן שעשה שימוש בטכנולוגיית הנעה של 4 על 4, טכנולוגיה שתשוב ותשמש את החברה ברכביברכי הספורט שלה כחמישים שנה מאוחר יותר.
 
===לאחר מלחמת העולם השנייה===
[[קובץ:Mitsubishi PX33.jpg|ממוזער|שמאל|מיצובישי px33 {{כ}} (1937). הדגם הראשון של החברה בו נעשה שימוש בהנעת 4 על 4]]
ייצור המכוניות התחדש מיד לאחר [[מלחמת העולם השנייה]]. החברה חזרה לייצר [[אוטובוס]]ים ובמקביל החלה לייצר רכב משא קל בעל שלושה גלגלים בשם מיצובישי מיזאשימה ו[[קטנוע]] בשם "יונת הכסף"{{אנ|Mitsubishi Silver Pigeon}}. הגבלות שהטילו [[בעלות הברית]] על ה[[זאיבצו]] לאחר המלחמה אילצו את החברה להתפרקלתפרק לשלוש חברות קטנות יותר שלכל אחת מהן הייתה נגיעה לתעשיית הרכב: תעשיות כבדות מערב יפן, תעשיות כבדות מרכז יפן ותעשיות כבדות מזרח יפן.
 
תעשיות כבדות מזרח יפן החלה בייבוא [[הנרי ג'יי]], דגל סדאן זול, שיוצר על ידי חברת קייזר האמריקאית בחלקים והורכב ביפן. הייבוא החל בשנת [[1951]] ונמשך שלוש שנים עד להפסקת הייצור בידי קייזר. באותה שנה חברת תעשיות כבדות מרכז יפן החלה בייבוא דומה של דגם הג'יפ CJ-3BS, שיוצר על ידי ויליס. הסכם זה נמשך עד לשנת [[1998]], כשלושים שנה לאחר הפסקת שיווק הדגם בידי ויליס.
שורה 41:
בתחילת [[שנות השישים]] [[כלכלת יפן]] חוותה תהליכי צמיחה, המשכורות עלו והתפוצה של [[מכונית משפחתית|מכוניות משפחתיות]] גדלה. חברת תעשיות כבדות מרכז יפן, ששינתה את שמה לשין מיצובישי תעשיות כבדות (Shin Mitsubishi Heavy-Industries), הקימה מחלקה ייעודית לתחום הרכב כחלק ממטה החברה. בשנת [[1959]] השיקה החברה את דגם ה[[מיצובישי 500]]. בהמשך הוסיפה החברה להיצע הדגמים גם את המיניקה והקולט 1000, המכונית הראשנה בסדרת המכוניות שנשאו את אותו השם. בשנת [[1964]] הוצג דגם הדבונייר (Debonair), מכונית יוקרה בתצורת סדאן שיועדה לשוק היפני ושימשה כרכב של מנהלי החברה.
 
תעשיות כבדות מערב יפן, ששינתהששהייתה את שמה ל"מיצובישי בניית אוניות והנדסה" ותעשיות כבדות מזרח יפן, ששינתה את שמה ל"מציבושי ניהון (Nihon) תעשיות כבדות" השקיעו גם הן בתחוםתחום הרכב במהלך [[שנות החמישים]]. בשנת [[1964]] אוחדו
שלוששלושת החברות למיצובישי תעשיות כבדות. בתוך שלוש שנים ייצרה החברה למעלה מ-75,000 רכבים מדי שנה. הגידול במכירות וההצלחה של דגם הגלאנט, שהושק בשנת [[1969]], הובילו את החברה למסקנה כי יש להקים גוף מרכי שירכז את כל הפעילות בענף הרכב. ב--[[2 באפריל]] [[1970]] הוקמה חברת מיצובישי מוטורס כ[[חברת בת]] של מיצובישי תעשיות כבדות. ניהול החברה החדשה ניתן לטומיו קובו, מהנדס מחטיבת כלי הטיס של החברה.
 
===השותפות עם קרייזלר===