אוטו פון ביסמרק – הבדלי גרסאות

בעקבות סכסוך בנוגע לירושת הכתר הספרדי ומתיחות הולכת וגוברת בין פרוסיה לבין צרפת (המעוניינת בפיצוי על כך שלא התערבה במלחמת אוסטריה-פרוסיה) נועד מלך פרוסיה וילהלם הראשון ביולי 1870 עם שגריר צרפת, מתוך נסיון להפיג את המתיחות בין שתי המדינות. בסיום הפגישה, שעלתה יפה, שלח המלך מכתב לביסמרק בו סיכם את הפגישה המוצלחת עם השגריר מתוך תקווה שהדבר יסייע לפוגג את המתח בצד הפרוסי וירחיק את הסכנה שהמתיחות בין שתי המדינות תביא בסופו-של-דבר לעימות אלים, שבו לא רצה המלך. ביסמרק, שהיה מעוניין בפריצת מלחמה בין פרוסיה לצרפת כחלק מנסיונו להביא לאיחוד גרמניה באמצעות סדרה של מלחמות, התאכזב מתוכן המכתב מהמלך. יחד עם זאת, מיאן ביסמרק להשלים עם התפתחות העניינים והחליט לשנות לחלוטין את תוכן המכתב בטרם יעביר אותו הלאה. ביסמרק, ככול הנראה בידיעתו המלאה ובתמיכתו של פון רון, שכתבשיכתב את המכתב מהמלך וניסח אותו כך שיציג תמונה הפוכה לחלוטין מזו שהציג המכתב המקורי. המכתב שניסח ביסמרק, כביכוללכאורה כסיכום הפגישה, יצר מצג שווא לפיו סירב כביכול המלך לפגוש את השגריר הצרפתי ואף נהג בו בגסות ובאופן משפיל (מאוחר יותר יטען ביסמרק כי בסך-הכל קיצר את תוכן מכתבו של המלך, בטרם העבירו הלאה, משום שהיה ארוך מדי). המכתבמכתבו של ביסמרק נתקבל במסדרונות השלטון בפרוסיה כגרסה הרשמית של הפגישה ופורסם ברבים. במהרה הגיע גם לצרפת סיפור ההשפלה כביכול שעבר שגרירם בפגישתו עם מלך פרוסיה, נתקבל גם בה כגרסה הרשמית של האירועים והביא לתסיסה ולזעם רב כנגד פרוסיההפרוסים. גורמים פוליטיים צרפתים, שהיו מעוניינים אף הם בעימות מול פרוסיה מסיבותיהם, עטו על סיפור ההשפלה כמוצאי שלל רב והשתמשו בו כדי להניע מהלך של הכרזת מלחמה כנגד פרוסיה. משנודע לשגריר הצרפתי בפרוסיה על הסיכום השקרי של הפגישה ועל ההתפתחויות בצרפת עשה דרכו לפריז כדי להעמיד דברים על דיוקם ולעצור את הדרדרות היחסים אך לא זכה לאוזן קשבת וצרפת, בראשות [[נפוליאון השלישי]], הכריזה מלחמה על פרוסיה. המדינות שבדרום גרמניה ראו בצרפת את המדינה התוקפנית במלחמה זו, והצטרפו לקונפדרציה הגרמנית הצפונית.