חסידות חב"ד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 248:
== יחסה לארץ ומדינת ישראל ==
===יחסה לציונות ולמדינת ישראל===
לחסידות חב"ד שורשים עמוקים ב[[ארץ- ישראל]]. מייסד חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי, היה הממונה על גיוס כספים להחזקת היישוב היהודי בארץ- ישראל ב[[רוסיה הלבנה]], והקים בארץ- ישראל קופת תמיכה במשפחות נזקקות שנקראה מאוחר יותר "כולל חב"ד". בנו, רבי דובער שניאורי, הקים שורה של מוסדות ב[[חברון]]. מנהיג חב"ד בדור השלישי, הצמח צדק, הקים את בתי-הכנסת הקרויים על שמו ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]] וב[[צפת]].
 
בדור הרביעי של חסידות חב"ד החלה הסתייגות מהשאיפה ליישוב הארץ מתוך מגמות חילוניות. ראשי תנועת [[ביל"ו]] פנו אל האדמו"ר שמואל שניאורסון וביקשו את תמיכתו במפעלם. הוא השיב להם כי השם ביל"ו הוא ראשי תיבות של חלקו הראשון של הפסוק "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'", אך הם ניתקו את סופו של הפסוק מתחילתו ואין כוונתם לעלות לארץ- ישראל מתוך אמונה. הוא הצהיר: "אם הייתם שומרים על סופו של הפסוק ("באור ה'"), הייתי נוסע איתכם ולוקח איתי 100 אלף חסידים"{{הערה|ד"ר [[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]], '''החסידות ושיבת ציון''', עמוד 22.}}.
 
המנהיג החמישי של חב"ד, רבי שלום דובער שניאורסון, היה מתנגד חריף ל[[ציונות]]. הוא טען כי הציונות שואפת ליצור עם יהודי חדש, שאינו מחובר לתורה ולמצוותיה, ולפתות באמצעות הכמיהה לציון את המוני העם לנטוש את האמונה ואת שמירת המצוות. בקו זה המשיך גם ממלא מקומו, [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]], בשנים הראשונות של מנהיגותו.