הלכה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ערך מדבר על הלכה לפי היהדות ולא בדתות אחרות. להם יש ערכים נפרדים |
←התפתחות ההלכה: במחקר |
||
שורה 35:
מייסדי הזרם ה[[קונסרבטיבי]] ראו את ההלכה כפרי יצירה אנושית במידה ניכרת, ומכאן נבע הפילוג בינם לבין ה[[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסיה]]. גם באגף הליברלי של זו יש כאלה שסוברים שההלכה דינמית והחכמים מחדשים פרשנויות והלכות. הקונסרבטיבים, התופשים את ההלכה כמתפתחת ומשתנה במודע על ידי החכמים כדי להתאים את ההלכה לתקופה, מבקשים להמשיך מסורת זו. לעומתם, האורתודוקסיה כמעט תמיד מתנגדת לכך.
=== במחקר ===
משה הלברטל טוען שהשינוי המרכזי ביותר שיוצרים חז"ל בתקופה שלאחר חורבן בית המקדש השני הוא כינונה של ההלכה.<ref>[[משה הלברטל]], '''תולדות ההלכה והופעת ההלכה''', דיני ישראל כרך כ"ט (תשע"ג) עמ' 1-23</ref> המשנה, כמקור הלכתי, היא הטקסט הראשון שמהווה מערכת נורמות סמיכה ובעלת רזולוציה גבוהה על תחומי חיים רבים. האופי הטקסטואלי של המשנה והאופי של פעילות חכמים הם ראשוניים מבחינה היסטורית ודתית הן ביחס לטקסטים קדומים למשנה והן ביחס לטקסטים מקבילים השייכים לחברות יהודיות אחרות (כמו כת מדבר יהודה, למשל).
שינוי הפרדיגמה שכלל מעבר מעולם של מצווה לעולם של הלכה. מוגדר על ידי הלברטל כקפיצת מדרגה ולא כשינוי הדרגתי שחל בפועלם של חכמים. המעבר מעיסוק משפטי בתקופה הטרום-תנאית לעיסוק המשפטי מתקופת המשנה ואילך הוא דרמטי ונוגע הן לרוחב היריעה המשפטית (אילו תחומים כפופים להלכה), הן לעומק ולדקות העיסוק המשפטי (מהם תתי המקרים וההסתעפויות השונות בדין לגביהן) והן לגבי ההפשטה המשפטית (מהו העקרון שעומד מאחורי פסיקה זו או אחרת).
חז"ל בתקופה זו מנסים להקיף בעשייתם ההלכתית שלושה מרחבים - מרחב מרכיבי הבסיס של קיום המצווה, מרחב מקרי הקצה של קיום המצווה ומרחב נוסף הכולל פעילות המשיקה למצווה אך נמצאת מחוץ לגדר המצווה בגרסתה המקורית.
את הרקע להתפתחות ההלכה אצל חז"ל באופן זה תולה הלברטל בשלושה מאיצים מרכזיים. הראשון, עיצוב וגיבוש נוסח מוסכם תוך התבססות על נוהג קיים מלווה במחלוקות ובירורים אשר מייצרים שיג ושיח משפטי דקדקני. השני, גיבוש ההלכה בתוך טקסט סמכותי, הופכת את הטקסט עצמו לכר פורה לבירור המשמעויות המרובות הגלומות בו. השלישי, כל הגדרה מרחיבה את העשייה ההלכתית אל כיוונים נוספים שאינם הוגדרו עד כה. שלושת המאיצים הללו משתכפלים שוב ושוב עבור כל הגדרה, תחום הלכתי וטקסט סמכותי עד להגעה למצב של מערכת מסועפת, רחבת היקף ובעלת רזולוציה גבוהה.
המשמעות הדתית של העשייה המשפטית של עיצוב ההלכה היא רבת פנים - היא מענה לדחף של יצירת מערכת מסודרת שתחליף את המנהגים המקומיים; חרדה מקיומם של לקונות במערכת הנורמטיבית; עניין דתי בעיסוק בשאלות המשפטיות הנוגעות לדבר האל על המתרחש בעולם, כלומר, הפעילות ההלכתית נתפסת כעיסוק דתי ממש במובן של המגע הבלתי אמצעי עם הקודש; שימוש בפלטפורמה ההלכתית כדי לעצב דפוסי התנהגות נוספים ולכסות תחומי פעילות אנושית שלא היה נוהג לגביהם עד כה.
==המשנה והתלמוד==
| |||