רמב"ם – הבדלי גרסאות

על תאריך הולדתו קיימות עדויות סותרות. בסוף [[פירוש המשנה לרמב"ם|פירושו למשנה]] כתב הרמב"ם: {{ציטוטון|אני משה בר מימוןן הדיין... התחלתי לחבר פירוש זה הספר ואני בן שלוש ועשרים שנה והשלמתיו במצרים '''ואני בן שלושים שנה שהיא שנת ט' וע' לשטרות'''}}{{הערה|על פי כל [[כתב יד (העתק)|כתבי היד]] והדפוסים. לא השתמר [[כתב יד (מקור)|אוטוגרף]] ל[[סדר טהרות]]}}. כוונתו שסיים בשנת א'תע"ט ל[[מניין השטרות]], המקבילה לשנת [[ד'תתקכ"ח]] ל[[בריאת העולם (יהדות)|יצירה]] ([[1168]]). אם נולד שלושים שנה לפני סיום כתיבת הספר, הרי שנולד בשנת [[ד'תתצ"ח]] ([[1138]]). לעומת זאת, ב[[מכתב|איגרת]] המיוחסת לנכדו של הרמב"ם, רבי [[דוד מימוני|דוד הנגיד]], נכתב שהרמב"ם נולד כ-3 שנים קודם לכן, ב[[י"ד בניסן]] [[ד'תתצ"ה]] ([[30 במרץ]] [[1135]]). איגרת זו ומקבילותיה נחשבות פחות מדויקות ומהימנות לעומת דברי הרמב"ם עצמו בסוף פירושו למשנה{{הערה|הרב פרופ' [[שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד)|שלמה זלמן הבלין]], "לתולדות הרמב"ם", בתוך: '''[[דעת (כתב עת)|דעת]]''', חוברת 15, הוצאת [[אוניברסיטת בר-אילן]], קיץ תשמ"ה, עמ' 67–79; הרב [[יצחק שילת]], אגרות הרמב"ם, מבוא לאגרת ל"ה, ירושלים תשנ"ה, עמ' תקכ"א.}}. כיום חוקרים רבים מעדיפים את התאריך של שנת ד'תתצ"ח{{הערה|הרב [[יוסף קאפח]], הקדמה לספר [[מורה נבוכים]] ("בשער"), הוצאת [[מוסד הרב קוק]], ירושלים תשכ"ג-תשכ"ט, עמ' 5, ובהערותיו לרמב"ם בסוף פירוש המשנה; פרופ' [[שלמה דב גויטיין]], "ר' חננאל הדיין הגדולביר' שמואל הנדיב, מחותנו של הרמב"ם", בתוך '''[[תרביץ]]''', ספר היובל, כרך נ', תשמ"א, עמ' 376, הע' 19; הרב פרופ' [[שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד)|שלמה זלמן הבלין]], "לתולדות הרמב"ם", בתוך: '''[[דעת (כתב עת)|דעת]]''', חוברת 15, הוצאת [[אוניברסיטת בר-אילן]], קיץ תשמ"ה, עמ' 79; הרב [[יצחק שילת]], אגרות הרמב"ם, מבוא לאגרת ל"ה, ירושלים תשנ"ה, עמ' תקכ"א. מסקנה זו מופיעה על ידי הבלין גם ב[[האנציקלופדיה העברית|אנציקלופדיה העברית]], בערך על הרמב"ם, ובעקבותיה - לדבריו - גם בנוסח השטר [[ש"ח#סדרה א'|שקל אחד חדש עם דיוקן הרמב"ם]] שהונפק על ידי [[בנק ישראל]]. יצוין כי עם קביעה זו נשללת גם מהימנות התאריך י"ד בניסן כיום הולדתו של הרמב"ם, שכן במקור המביא יום זה מוזכר שהוא חל בשבת, ועל פי חשבון [[הלוח העברי]] הדבר התרחש בשנת ד'תתצ"ה ולא בשנת ד'תתצ"ח; על כך ראו אצל הרב יצחק שילת, אגרות הרמב"ם, מבוא לאגרת ל"ה, ירושלים תשנ"ה, עמ' תקכ"א.}}.